בואו לא נשקר

מרדכי קטן , ב' בשבט תשע"ח

מרדכי קטן
מרדכי קטן
צילום: עצמי

האם בג"ץ צריך להתערב בחקיקת הכנסת? תלוי את מי שואלים. באופן מפתיע (או שלא), התשובה כמעט תמיד תשקף את העמדה הפוליטית של אומרה.  חברי הכנסת מימין יילחמו על עצמאותה של הכנסת, לעומת השמאל שיגן על כוחו של בג"ץ.

אבל ברור לכל שאם אופיו של בג"ץ היה שונה, והאקטיביזם שלו היה פונה לכיוון הימני ודתי, הויכוח היה מתהפך באורח פלא: חברי הכנסת משמאל היו נזעקים לשמור על כוחו של המחוקק, ואילו הימין היה מגן בלהט על ההתערבות של הרשות השופטת.

זו דוגמה אחת שמשקפת את העיוות בשיח הציבורי שלנו. הויכוח האמיתי הוא על דמותה הרצויה של מדינת ישראל, אבל משום מה כולם משקרים. כולם משתמשים בטענות שאינם מאמינים בהן, בדיונים מפולפלים על יחסי הכוחות בין רשויות השלטון, בשביל לקדם את הערכים החשובים להם.

כאמור, זו רק דוגמה אחת. מי שיקשיב היטב ישמע את העיוות הזה כמעט בכל ויכוח ציבורי. האם ההתנגדות החרדית לעבודה בשבת היא בגלל בעלי המכולות המסכנים? האם המלחמה של השמאל במאחזים היא רק בגלל שהם לא חוקיים? בכל אחד מהטיעונים הללו יש אמת מסויימת, אך ברור שהיא לא עומדת במוקד הדיון. זה כמו זה הם טיעונים שקריים, שבאים לתמוך בגישות ערכיות (שבת וכיבוש בהתאמה).

וזה רע מאוד. כי זה דוחק הצידה את השיח שאנחנו כל כך צריכים, שיח ציבורי אמיתי שנוגע בשאלות היסוד של עם ישראל ומדינת ישראל.

אפשר להשתמש בטיעונים נוספים (אם באמת מאמינים בהם), כל עוד ליבת הויכוח ברורה. אבל כשהטיעונים הללו הופכים להיות עיקר הדיון זה פשוט שקר. לעיתים השקרים מועילים ברמה הטקטית, כדרכם של שקרים. אבל 'שקרא לא קאי' (השקר לא מחזיק מעמד), והנזק רב מאוד על התועלת.

אז בואו לא נכלה את כוחותינו בוויכוחים שוליים ושקריים. יהודים, דברו אמת!