עומד איתן

אוהד דהן , ז' בשבט תשע"ח

אוהד דהן
אוהד דהן
צילום: עצמי

החלטתי.

אני עומד איתן. מול כולם. אחד אחד ניצבים הם בשורה ונפרשים על פני ימים,חודשים ושנים.

כבעטיפת צלופן אפורה, הם ידאגו לצבוע בייאוש את מחשבותינו ורצונותינו לחולל את השינוי המיוחל.

כאשר מדברים על 'החפץ חיים', מקובל להדגיש ולהזכיר את גודל שבחו ומעלתו בכל הנוגע לזהירות בדיבורו ובשמירה על לשונו. לרגע, הוא יכול להצטייר במחשבותינו כאדם שלעולם לא נכשל בדבר, בהיותו 'אייקון' וסמל מובהק כ"כ, המייצג את טהרת הלשון.

לא נהוג ולא מקובל להזכיר את רגעי הקושי, את הפעמים שהזדמנו לפתחו סיטואציות שכמעט ולא היה הדבר נמנע, והדברים עמדו על קצה הלשון. את אותם רגעים שהביאו אותו לגמול בליבו, להפוך את הנושא לתורה שלימה בארון הספרים היהודי.

ישנו היגיון מסוים בדבר, אך החור הטרמינולוגי הזה, פעמים שיגרום לנו להרגיש שישנם אנשים שאינם נופלים, בהיותם קרוצים 'מחומר אחר'. הכישלונות מתחילים ונגמרים במקום מושבנו בלבד.

זו טקטיקת בידוד מאוד מוצלחת, אשר משמשת נאמנה את יצרנו הרע, ידידנו משכבר הימים.

אך לא כך הם פני הדברים, וזה דבר שברור לכולנו.

עם קשר או בלי קשר לדוגמא של החפץ חיים, האכזבות הן מנת חלקו של כל אדם ואדם, והן קורות. לא כי הזמנו אותם, אלא שבחיים בריאים ופעילים, הכוללים דינמיקה של עשייה חיובית, הן ישנן.

היטיב להגדיר זאת ר' נחמן מברסלב בהגדרה המשיבה את הנפש באמת, לקום ולשנות: " האכזבה מחוסר הצלחה לערוך שינוי היא המחסום העומד בפני הבא להשתנות. למד כיצד להיכשל מבלי להתאכזב (משיבת נפש, י"ד) ".

מעניין לראות שהפוזיציה המדויקת בה בחר ר' נחמן לנתח את האכזבה, נעשית בדבריו בצורת 'מחסום'.

כישלון הוא מצב שבטבעו מתחלף ומשתנה. מחסום אינו. זהו כוחן של האכזבות השליליות שבטבען הן חוסמות את הרצון לעוד ניסיון נוסף, בדרך לשינוי.

מוטלת עלינו המשימה להסיר חסמים ומחסומים, ולאפשר להצלחות להיכנס. לנסות להרפות את המחשבות מפחד הכישלון, ולפעמים גם להנמיך ציפיות כאסטרטגיה למניעת או החלשת האכזבה.

מעתה נעמוד איתנים מול כל האכזבות. אך מאידך נלמד לעמוד איתם, ליד כל הכישלונות ..