אמזונומניה

לשמחתנו הצלחנו לעבור את משוכת ההשתקה, רק שעכשיו אסור לעצור. אסור שהנושא ירד מסדר היום.

דודי וכטל , ז' בשבט תשע"ח

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

כל מי שהיה יותר משתי דקות בצבא, או שקרא קצת חומר בנושא, מבין מה גורר איתו שילוב בנות ביחידות לוחמות. עוד כשאני שרתי בחטיבת גבעתי, לפני למעלה מעשור, 'זכיתי' לראות את מעמד 'בוחן המסלול' של גדוד 'קרקל' המעורב.

את הספסל שעמד צמוד לקיר הטיפוס, את השעון שפתאום אפשר ללוחמות לסיים את המסלול חמש דקות אחרי הזמן בו הלוחמים מסיימים. ועוד.

סגנית ראש אכ"א מצהירה בלי להתבייש, שאנחנו, בניגוד לאמריקאים, מתאימים את הרף המבצעי לבנות ולא את הבנות לרף המבצעי. המשותף לכל ה'חוקרות' בצוות ההיגוי של היועל"ם הוא שטובת צה"ל וביטחון המדינה אינה מעניינן (רובן חברות בתנועות פמיניסטיות רדיקליות שמעודדות בגלוי השתמטות מצה"ל).

למה רוב נבחרי הציבור שלנו שותקים? איך הגענו למצב בו, מלבד רבנים, שגם ככה כבר שרופים אצל אנשי התקשורת והתרבות הנאורים, אין מי שפוצה פה ומצפצף? רוב הציבור שקוע בתרדמה עמוקה כיוון שאלו שהאחריות על כתפיהם מפחדים לספר להם מה מתחולל בצבא – מהעלייה הדרמטית במספר ההטרדות המיניות, דרך הבעיות הבריאותיות שנגרמות לבנות שמתגייסות להיות לוחמות, ועד להורדת רף הכשירות המבצעי. הם כולם לוקים באמזונומניה. פחד מוות מלנקוט עמדה בנושאים שקשורים לפערים בין איש לאישה.

התקשורת, רובה ככולה, כמו תמיד, נוהגת בחוסר אחריות מוחלט. היא כבר הצליחה ב'פיילוט' אחד בעבר, בתהליך של פחות משלושים שנים היא הפכה את ציבור בעלי הסטיות ממוקצים מחמת מיאוס לפאר החברה והדרה. היום, באותם כלים של דמגוגיה ושטיפות מוח אינסופיות, היא יצרה תרבות שלמה שלא מאפשרת לאף אחד להתבטא כנגד כל מה שקורה בפן של שילוב בנות בצבא וגורמת לכל אחד שדיבר, שיצטער על כך מהר מאוד. ישנם אנשים שזו ממש המומחיות שלהם, ואם ניתן להם מספיק זמן הם גם ישכנעו אותנו שקניבליזם הוא ראוי וטוב. רבותי, אנחנו משחקים על כל הקופה – על רמת הכשירות של הצבא ועל המוכנות שלו לנצח במלחמה.

אנחנו בעד הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, ורוצים בהצלחתו. ודאי. גם ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, יקר וחשוב בעינינו. אבל האם אין חובה עלינו לשים לב לתהליך ההתדרדרות הערכי שעובר על צה"ל בשנים האחרונות. האם אנחנו לא חוטאים בפחדנות, כשאנחנו מחשים מול כל השינויים האחרונים.

מי שרואה איך בצבא מתחוללת הפיכה ליברלית קיצונית שמחלישה אותו ועוד חלילה תיתן את רישומה ברמת הכשירות שלו, קשה לו לדבר בצורה מנומסת ורגועה. מי שמבין לאן נושבות הרוחות דרך עיון ב'פקודת השירות המשותף' החדשה, שכוללת בקרבה ויתור על ניצחון בקרב עבור ערך השוויון בין נשים לגברים, לא מסוגל לדבר בניסוחים אקדמאיים עדינים. מי שקולט שהצבא עסוק ב'חינוך מחדש' של הנוער הדתי לאומי המתגייס לשורותיו, דרך ימי תרבות והתנדבות במוסדות של קהילת בעלי הסטיות ודרך שבועות חינוך לקצינים בכירים שמועברים על ידי זוגות של אנשים כאלו, מה שנותר לו לעשות זה לדרוש את פיטורי הרמטכ"ל. ממש כך. ואוי לנו שהגענו לימים כאלו.  

'תדברו בנימוס ולעניין', אומרים לרבנים, 'תדברו בצורה רגועה ושקולה'. ברור, מי שמחזיק בהגה ומנווט את כל המערכות לא אכפת לו לאפשר לכולם לדבר, רק רגוע, בלי לעשות יותר מדי רעש. הבעיה מספר אחת בכל הנושאים הללו היא ההשתקה וההסתרה. גם ההשמצות והגינויים כנגד הרבנים אחרי דבריהם, לכולם מטרה אחת – הסחת הדעת של הציבור מהטיעון העקרוני וטיוח של המציאות. 'רק שלא ישימו לב למה שבאמת קורה', רק שמישהו לא ישאל לאיפה מוליכים אותנו.

במצב כזה, כשיש מי שמנסה להסתיר ולהשתיק, חריפות היא לא רק צורת ביטוי נורמלית של מי שמבין מה באמת מתרחש, היא גם הדרך היחידה להעלות את הדברים לכותרות, שיהפכו להיות חלק מסדר היום. מי שהוא שליח נאמן לעם ישראל, הוא לא מפחד, הוא מדבר, הוא צורח ושואג – 'תשימו לב! המלך הוא ערום! מאחורי כל ההתנסחויות המתפלספות על 'מגדר' ו'שוויון' מסתתרת הפיכה ליברלית קיצונית בתוך הצבא על חשבון הביטחון שלנו'.

אז נכון, אחרי שהתרגלנו כבר להיות קונצנזוס, פתאום חושבים עלינו דברים לא יפים, מבזים ומשפילים אותנו. באמת לא קל להיות אאוט סיידר. אז מה? אי אפשר לעסוק בהתחשבנויות של פופולאריות בזמנים כאלה, צריך אומץ לומר את האמת, ושרק היא תהיה נר לרגלנו. מי ששיקולים של תדמית מנחים אותו, או מי שההערכות מול המצב החדש בצמרת צה"ל מקשה עליו את החיים ומאלצת אותו לנקוט בסגנון חדש, שקשה לו נפשית להתחבר אליו, יתכבד ויישב בביתו.   

לשמחתנו הצלחנו לעבור את משוכת ההשתקה, רק שעכשיו אסור לעצור. אסור שהנושא ירד מסדר היום. מגיע לנו, לאנשים הפשוטים, לדעת מה מתחולל בצבא שהצליח לזעזע כל כך הרבה אנשים ערכיים בתקופה האחרונה, לאן הצבא מובל ומי לוקח אחריות על כל מה שקורה. הרבנים, במקום לקבל צל"ש על אומץ ליבם ומסירות נפשם לעמוד מול כולם ולומר את האמת, מקבלים משפט שדה תקשורתי מאורגן היטב, ומכל מקום אין שום ספק שפעולתם עוד תביא ברכה.