בואו שעריו בתודה על הגשם

הרב דביר טל , ט' בשבט תשע"ח

הרב דביר טל
הרב דביר טל
צילום מסך יוטיוב תורת החיים

לא זכיתי להיות חקלאי מן המנין. רק תחביב עמוק לבריאה ולארץ קשרו אותי לנושא. אבל שימת לב בסיסית למציאות הביאה אותי להכרה שמשהו מאוד מיוחד קרה לנו השנה.

ההערכות על מצב המים בתחילת השנה היו בכי רע. "רשות המים הודיעה על שנת בצורת וקיצוץ של 50% לחקלאים", היא אחת מני כותרות רבות שנחרטה בזכרוני. הקיצוץ נקבע בערב יום הכיפורים השנה, על פי הערכות של רשות המים, למרות ההתפלה האינטנסיבית. באותו ערב, שיגר שר החקלאות היקר אורי אוריאל, מכתב די בהול לשר האוצר, בו נאמר שהשנה עלולה "להעמיד את החקלאות בישראל בסכנה קיומית ממשית".

ובעשרה בטבת, כשהנתונים על מצב המים רק אששו את התחזית הקשה, קראה הרבנות הראשית לתפילה על הגשמים בכותלו המערבי של הר הבית. מעבר לכך, ביקש הרב הראשי מכל בתי הכנסיות שבכל אתר, להוסיף תפילה לה' על הגשם. הווצאפים יצאו דחופים בדבר הרב, והחקלאות כולה נבוכה.

אחים אהובים, אבא שבשמים שומע את תפילתנו. גלים מרגשים וסוערים של מטר מרוים את האדמה, ואת הנפש שמתגעגעת למענֵה. הממוצע השנתי הכולל לתקופה זו מתקרב ל90%, ובעזרת המשפיע משמים, הגשמים עוד לפנינו.

עכשיו תורנו בדו שיח הפנימי הזה, קצת לפתוח את הלב, ולומר לו תודה... תודה ששמעת את התפילות שלנו, שפתחת "את אוצרך הטוב את השמים", שהראית לנו, במישור הלאומי, שאתה נענה לנו, ומזרים לנו חיים. לא תודה של מס שפתיים דתי ומנומס, אלא מעומק הלב.

התודה כל כך חשובה בכל הסיפור הזה. כי היא מעידה שאנחנו מתחברים אליו, לא משליכים את הענין על יד המקרה חלילה, ואפילו לא נותנים לזה סתם "לעבור לידינו".

התודה חשובה במובן מסויים יותר מהגשם, כי כל הסיבה שהארץ שלנו על גבול הגשם, היא בשביל הקשר הזה, כמבואר רבות בתורה. והתודה העמוקה, היא יצירת הקשר עצמו. אחד הדברים המדהימים בספר תהילים, שפעמים רבות דוד מנמק את סיבת חייו בשביל עצם ההודאה, ולדוגמה: "מה בצע בדמי... היודך עפר"? "הוציאה ממסגר נפשי – להודות את שמך".

אז נכון שה' מצא את הדרך להשפיע לנו בונוסים גדולים מהצד באמצעות ההתפלה ונתן לנו את המומחיות הגדולה ביותר בעולם בתחום, אבל בסופו של יום – או של חורף – אנחנו עדין זקוקים מאוד לגשם וכנ"ל.

עדין לא הגענו למאת האחוזים, ואנחנו ממשיכים לצפות ולהתפלל. זה מסתדר מצויין עם ההודאה, כי קשר בריא כולל את שני הצדדים "נותן הודיה ולשעבר וצועק לעתיד לבוא", ואדרבה, חכמים לימדונו שעצם ההודאה היא הפתח להמשך הישועה.

תוך כדי הכנותיי לכתיבת שורות אלו, נודע לי שכמה תלמידי חכמים יזמו הלילה, יום חמישי, ארוע ציבורי בקבר דוד, שכל כולו תודה לה', בהשקעה עצומה וללא כל אינטרס. במקביל נודע לי שב"ה שוב צפויים גשמים רבים ואני מקוה שכמה שיותר מאיתנו יבואו להתכרבל בשמיכה החמה של שירת התודה.

דוד המלך מלמד שהדרך של הנשמה להיכנס אל ה', להתחבר אליו באמת, היא פשוטה. קצר וקולע:

"בואו שעריו - בתודה".