ההונאה של המחנה הציוני, האבסורד של רחל עזריה

אבישי גרינצייג , י"ב בשבט תשע"ח

אבישי גרינצייג
אבישי גרינצייג
צילום: פרטי

היה נדמה שהסערה סביב חוק המרכולים מאחורינו ויחד עימה המאבקים בין שומרי השבת לבין אלו שאינם, אך ההפגנות באשדוד מוכיחות שהמאבק עדיין בעיצומו, גם כשאין שום הצדקה אמיתית לכך. 

טענת המתנגדים לחוק המרכולים הייתה שאת אופי השבת צריכה לקבוע כל רשות מקומית בפני עצמה ולא השלטון המרכזי באמצעות חקיקה מעל ראשם של האזרחים. יו"ר מפלגת המחנה הציוני אבי גבאי אמר: "אני מאמין בחופש של כל קהילה לקבוע את הכללים שלה ולהיאבק ולמחות על כך".

אפשר להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הטענה הזו, למרות שיש לתמוה למה הרשות המקומית לא יכולה לדוגמה לקבוע בכוחות עצמה את גובה הארנונה בעיר. אף אחד עדיין לא הסביר למה שבת כן וארנונה לא. האם החשיבות הממלכתית של השבת נמוכה משאלת גובה הארנונה? יש כל כך הרבה תחומים שהשלטון המרכזי כופה על הרשויות המקומיות ואף אחד לא העלה על דעתו להתנגד לכך, תמוה שהמאבק התנקז אך ורק לשבת קודש. אבל מילא, סוף סוף יש פה הגיון. 

ואז הגיעה ההפגנה של אביגדור ליברמן בשבת בבוקר באשדוד, בתוך מסעדה שמוכרת בשר חזיר. מה הביא את ליברמן לאשדוד? ובכן, ראש העיר החליט (עוד לפני חקיקת "חוק המרכולים") לחלק דו"חות למרכזי קניות שפועלים בשבת נגד החוק. מה עומד מאחורי הפרובוקציה הזו? האם גם ההחלטה של ראש העיר איננה לגיטימית כעת?

בשבת הזו השתתפו בהפגנה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת אילן גלאון וחבר הכנסת מוסי רז. האם סבטלובה חולקת על יו"ר המפלגה שלה? האם היא סבורה שגם לרשות המקומית אין זכות לקבוע כיצד תיראה השבת במרחב הציבורי שלה? שמא היא סבורה שדיירי כל רחוב יקבעו לעצמם או שמא כל בניין יקבע לעצמו? למחנה הציוני הפתרונים. 

אך שיא האבסורד הגיע מכיוונה של חברת הכנסת רחל עזריה ממפלגת כולנו. בירוחם קיים מפעל שעובד 364 ימים בשנה. כלומר, נח רק ביום כיפור. המפעל שמייצר בקבוקי זכוכית הכעיס את ועד הרבנים למען קדושת השבת על כך שהוא פועל גם בשבת. ועד הרבנים הינו גוף פרטי לחלוטין שאיננו קשור כלל ועיקר למדינה או לממשלה. הועד הבהיר לבעלי המפעל שאם המפעל ימשיך לעבוד בשבת, הם יורו לציבור לא לקנות בקבוקי שתייה שיוצרו במפעל.

עזריה הזדעזעה מכך ושלחה בסוף השבוע מכתב לשר לשירותי דת ח"כ דוד אזולאי. מה עזריה רוצה מכבוד השר? עזריה מבקשת מאזולאי "להצהיר שאין כל קשר בין מועד ייצור הבקבוקים לקבלת כשרות על המוצר המוגמר על מנת להפריך את הטענה המקוממת".

עזריה בימים כתיקונם נלחמת למען הפרטת מערך הכשרות הממלכתי ופועלת בלהט לטובת גוף הכשרות הפיראטי "השגחה פרטית". אז כשנוח לה היא נלחמת נגד המשרד לשירותי דת ונגד הרבנות הראשית וכשלא נוח לה היא דורשת בדחיפות את התערבות כבוד השר נגד גוף השגחה פרטי?

הנימוק של עזריה מגוחך גם הוא. "מומחים שנדרשו לסוגיה קבעו כי אין ביכולת המפעל להשבית את עבודתו בשבת". להזכירכם, מדובר על מפעל לייצור בקבוקי שתייה ולא הכור בדימונה. פשוט הזוי לראות חברת כנסת דתייה שמבקשת את עזרת הממסד הדתי לטובת מפעל לייצור זכוכית שבוחר לחלל שבת.

מעולם לא שמעתי על ועד הרבנים הנ"ל אך אני שמח על פעולתו. 37.7% מהאוכלוסייה היהודית בישראל לא נוסעים ברכב בשבת. אחוזים רבים מאלה מתנגדים למסחר בשבת והפיכת יום זה ליום חול כשאר ימות השבוע. לפני שממהרים לחוקק חוקים שיכפו מלמעלה את כפיית השבת, שומרי השבת צריכים לייצר לחץ צרכני על המפעלים ובעלי העסקים. פתוח בשבת? נקנה במקום אחר. ליברלים אמיתיים היו אמורים לשמוח מהצעד הדמוקרטי הזה. כך גם כל מי שכבוד השבת חשובה לו. משום מה, רחל עזריה מזועזעת ממנו. תחליטו לבד מדוע.