מי אשם בהדתה?

הרב עמיחי איל , י"ד בשבט תשע"ח

הרב עמיחי איל
הרב עמיחי איל
צילום: עצמי

המושג הציני הזה, שמכניס למגננה רבים מאיתנו, הוא חלק מקמפיין אגרסיבי ומתוכנן היטב.

על פני השטח נראה ששומרי המסורת נמצאים תחת התקפה של קמפיין ה'הדתה', אך בעומק ניתן להבחין, שדווקא האליטה החילונית מזהה תנועה משמעותית שמאיימת על ערכי היסוד שלה, ובתקווה לזעזע את הציבור, היא זועקת בכל האמצעים העומדים לרשותה -  הדתה !!!

כשבאותו רחוב נפתחות אחת אחרי השנייה עוד ועוד חנויות שמציעות את אותו המוצר, ולכולם יש עבודה בשפע, משמע שיש ביקוש למוצר הזה. מי שיבדוק כמה מרכזים ללימודי יהדות נפתחו בשנים האחרונות באזור המרכז ובכל הארץ ויראה את התנועה הערה שם מדי ערב של צעירים וצעירות שלא באים מרקע דתי, יבין מיד שיש ביקוש למוצר ש'מוכרים' שם – יהדות אותנטית. יש התעניינות , סקרנות , רצון להכיר ולהבין, ובמילים אחרות – צימאון ליהדות.

החשיבה המוטעית גורסת, שבאמצעות מסע הפחדה עם שם הקוד 'הדתה' יצליחו לחסום את פרץ הצימאון שמתעורר מהשטח. אבל אין שום סיכוי שמישהו יצליח לדכא, לעצור או אפילו להאט את תהליך החזרה לחיק היהדות שמתחולל כאן כבר שנים. הסיבה לכך היא שאין שום דמות, ארגון, גוף ציבורי או פרטי שמוביל את התהליך הזה, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו הוא זה ש'משליך רעב בארץ', "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' ". כל הגופים הפועלים בתחום התשובה, מצטרפים לקב"ה ושותפים לתהליך כדי לקדם אותו, אבל ה' יתברך הוא המעורר והוא המוביל של תנועת התשובה הישראלית.

אנחנו בעיצומו של תהליך היסטורי. זו לא קלישאה נבובה, אלא מציאות ממשית, שכל מי שמביט ולא נבהל מהצללים ההכרחיים הנלווים אליה לא יכול להתעלם מדברי הנבואה המהדהדים ברקע. אחרי השלבים הראשונים של הגאולה, קיבוץ גלויות ושיבת ציון ובניין התשתית הקיומית – חומרית של עם ישראל במדינה עצמאית יציבה ומצליחה, 'דוחף' אותנו הקב"ה להתקדם לשלבים הבאים, הקומה הקיומית – רוחנית. בת קול חרישית, אך ברורה והחלטית, קוראת לנו להצטרף, להיות שותפים בתהליך ולהוביל אותו.

הציבור החרדי נענע לבת קול האלוקית ופועל בתחום התשובה כבר עשרות שנים, תוך הקצאת משאבים גדולים, עם תוצאות מרשימות של רבבות בעלי תשובה החיים בסגנון חרדי.

יש אלפי יהודים שצמאים לשמוע תורת חיים עמוקה ורלוונטית. ביניהם כאלה שרוצים להכיר, לשמוע וללמוד יהדות וכאלה שכבר עשו כמה צעדים בתהליך התשובה ומחפשים את דרכם.

יש לנו אפשרות לעמוד מן הצד, להתבונן במציאות ולנתח אותה לעומק על שלל מרכיביה ואף להסיק מסקנות אופרטיביות לפעולה, אבל רכבת הגאולה תמשיך בדרכה קדימה בלעדינו. האם נהיה שותפים וניקח חלק פעיל ב'תנועת התשובה' ובהובלת השלבים הבאים של תהליך הגאולה? זו משימה שמוטלת על כל אחד ואחת מאתנו.