החוק הפולני - לקשר את הנקודות

הרב רפי אוסטרוף , כ"ג בשבט תשע"ח

ערוץ 7

בואו נוריד את זה מהשולחן: לא היו "מחנות מוות פולניים". היו רק מחנות מוות, ריכוז ועבדות שהוקמו על ידי הגרמנים, על אדמת פולין. זו האמת ההיסטורית.

יש לציין גם, שבמחנות אילו השומרים מעולם לא היו פולנים, אלא אוקראינים, ליטאים ולטבים. שמתם לב פעם לעובדה זו? זוכרים את ג'ון איוון דימיניוק האוקראיני שהואשם בהפעלת תא הגזים בטרבלינקה וניצל מהגרדום בארץ בזכות הבג"ץ? אז על מה יצא הקצף הישראלי על החוק החדש הפולני?

על הטרמפ שהם מנסים לקחת על העובדה הזאת: שהפולנים כולם, כאומה כולה, היו חסידי אומות העולם. זו המסקנה שלי, כאשר אני מחבר את כל הנקודות של מה שקורה בפולין בשנתיים האחרונות תחת שלטון מפלגת "חוק וסדר" הימנית. זה התחיל בהכרת 'יתר' בחסידי אומות בטקסים מרשימים, המשיך בחוק שכוונתו לא לאפשר החזרת רכוש יהודי לבעליהם, וכלה בחוק הנוכחי.

בתחילה לא חיברתי את הנקודות לאורך הדרך, והאמנתי בכוונות הכנות של הפולנים. כי קרה לי מה שקורה להרבה עיתונאי חוץ שמגיעים לארץ. הם נפגשים רק עם אנשים בצד השמאלי של המפה ובכך חושבים שרוב הישראלים הם שמאלנים, ורק קומץ קטן ימני בטעות תפס את השלטון. כך קרה לי בפולין בשנים האחרונות. אני נפגש עם פולנים לא-יהודים רבים העושים ימים ולילות כדי להנציח את זכר הנוכחות היהדות על אדמת פולין.

אילו בעיקר פולנים צעירים ואמיצים, שעל אף היותם פולנים גויים למהדרין, הם רואים בהיסטוריה היהודית על אדמת פולין חלק מהמורשת שלהם שנמחק, ועליהם לשמר היסטוריה זו לדורות הבאים. לכן הקימו את מרכז הסובלנות על שם יאן קרסקי בקילצה, את מוזיאון "אין שם" בשער גרודזקא בלובלין, את המרכז נגד אניטשמיות בטרנוב, מוזיאון גליציה בקרקוב ועוד.

אך עתה הסתבר לי שעשיתי את אותה טעות שעלול לעשות כל זר. אני נפגשתי עם כל כך הרבה פולנים טובים, שלא שמתי לב שהם מיעוט של המיעוט, לעומת הרוב הדומם, והמיעוט האנטישמי הפעיל שיש באמת.

וכך בדיוק היה בזמן המלחמה. בתקופת השואה, כל פולין היתה תחת כיבוש גרמני. היהודים היוו מטרה ראשית להשמדה, והפולנים ניתנו לעבדות. אך לא להשמדה. מה שבפועל קרה, זה שרוב הפולנים היו אדישים לגורל שכניהם, והסתכלו באדישות מהולה בשמחה על היהודים שנרדפו באכזריות, נכלאו בגטאות ולבסוף הוצאו להשמדה. חלקם שמחו וסייעו מסיבות חומריות גרידא; הם ירשו את בתי היהודים ואת רכושם.

כלומר, אין להם שום דבר נגד היהודים, אבל אם אפשר להרוויח, ועוד בזמן מלחמה, אז למה לא. פולנים רבים מאד שמחו בלבם, או בסיוע פעיל, להסתלקות היהודים מחייהם. כך עולה מאלפי עדויות של ניצולים ושורדי שואה. היו גם מיעוט שעסקו בפועל ברציחה של היהודים, בין בזמן המלחמה ובין לאחר המלחמה. בזמן המלחמה, בין השאר על ידי חלקים מהמחתרת הפולנית הארמיה הקריובה. בין לאחר המלחמה שנרצחו יותר מ-1000 יהודים על ידי שכניהם הפולנים, ביניהם פוגרום קילצה המפורסם ופוגרום קרקוב הפחות מפורסם.

לכן, הגיע הזמן לומר לפולנים, עד כאן! אתם לא תצליחו לנקות את רגשות האשמה שלכם על ידי סילוף ההיסטוריה. הגיע הזמן להודות על האמת; שרוב הפולנים נכשלו בשעת מבחן (כמו שאר עמי אירופה) ולא גילו התנגדות מספקת לנוכח גורל היהודים. הכו על חטא, תודו באשמה, והתרכזו בניסיונות של הנצחת יהודי ארצכם.

את האמת הזאת אני מתכוון להשמיע בקול גדול בהדרכות העתידיות שלי בפולין. ואם אני צפוי למאסר על כך, אשמח ללכת על דבר זיכרון השואה לכלא הפולני.