אין להם מילה

חנינתם הטריה של מאות מחבלים מעוררת מחשבות קודרות מתמיד על כושר העמידה של ישראל. גם מי שמאוד מתפעל מהמהלך הזה, ורואה בו תרומה עצומה לביטחון האומה, חייב להודות שנוצרה פה בעיית אמינות קשה.

חגי סגל , ט' באב תשס"ג

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
חנינתם הטריה של מאות מחבלים מעוררת מחשבות קודרות מתמיד על כושר העמידה של ישראל. גם מי שמאוד מתפעל מהמהלך הזה, ורואה בו תרומה עצומה לביטחון האומה, חייב להודות שנוצרה פה בעיית אמינות קשה. כשהממשלה משחררת פלוגת מחבלי חמאס וגי'האד איסלאמי זמן קצר אחרי שהחליטה לשחרר אך ורק צדיקי תנזים. מפחיד לחשוב מה יעלה בגורל ההחלטות הבאות שלה, נחרצות ככל שיהיו.

הרבה אנשים שבחרו בה כבר לא יודעים למה מתכוונים שרינו כשהם אומרים "לעולם לא", "אף פעם" או "לנצח נצחים". האם הכוונה היא לדורי דורות או שמא רק לכמה שבועות? לשנתיים או לשעתיים?

ראש-הממשלה אמנם חיווה לאחרונה את דעתו שמנהיגים דגולים אינם חייבים להקפיד על התאמה מתמדת בין מדיניותם העכשווית לנדריהם מימים עברו, ובכל זאת רצוי להקפיד על התאמה כלשהי או לפחות להמתין שעה קלה בין הבטחה לבין הפרתה. אם נשבעים אמונים לעיקרון כזה או אחר, אסור להפר אותו עוד לפני שיורדים מדוכן הנואמים.

כרגע נראה שממשלת שרון מתקשה להתמיד בהחלטותיה אפילו באופן סמלי. הרי רק לפני חודש היא הבהירה, חזור והבהר, שלעולם לא תסכים להודנה. כלומר, לא תיתן יד לתהליך שבמסגרתו המחבלים אמנם ינצרו את נשקם, אך לא יפורקו ממנו כליל. כל נציגי ישראלי בפסגת עקבה הסבירו שם שהיינו כבר בסרט של הפסקות אש זמניות, ובסוף גילינו שהאויב ניצל אותן כדי לאזור כוחות ולאגור תחמושת. המסר החד משמעי היה שאבו מאזן חייב להילחם בטרור, לא להגיע אתו להסכמים.

עד לאחרונה הממשלה אף הבטיחה שמפת הדרכים תיושם שלב אחר שלב, עקב בצד אגודל. בראיון המפורסם לארי שביט מ"הארץ" בישר שרון, ש"אין מעבר משלב לשלב אלא אחרי השלמת השלב הקודם". הוא גם אמר שם שויתור פלשתיני על זכות השיבה צריך לבוא מיד בתחילת התהליך, לא בסופו.

אז אמר. מפת הדרכים יצאה לדרך בלי שהפלשתינים אפילו ירמזו על נכונותם לותר אי פעם על חלום השיבה. ישראל ממשיכה ליישם את חלקה במפה למרות הצהרת אבו מאזן בקאהיר שאין לו שום כוונה לחסל את החמאס ועל אף הידיעות מעזה שתעשיית הקאסם מתאוששת ומשתכללת בחסות ההודנה. מחבלים משתחררים ומחסומים מוסרים כאילו אבו מאזן ניתץ כבר את רוב תשתיות החמאס. תוכניות נסיגה מחברון ומרמאללה קורמות עור וגידים חרף המשך תקריות האש וגל החטיפות. לשרון לא רק שאין כוח לקיים הבטחות טריות, הוא אפילו לא מתאמץ לזכור אותן.

גם אצל שאול מופז מסתמנות בעיות זיכרון קשות. "שוב לא נלך שבי אחרי לשון חלקות ולא נאמין לנוסחאות כזב", הוא נשבע רק בחורף ליד קברו הפתוח של אל"מ דרור וינברג, "אנשי דמים ומרמה לא יהיו עוד בני שיחנו". בימים אלה הוא משוחח בתדירות גבוהה עם אנשי דמים ומרמה ומאמין לנוסחאות הכזב שלהם. את כל יהב ביטחוננו הוא משליך על לשון החלקות של מוחמד דחלאן, בכיר ידידיו של מוחמד דף.




חגי סגל הוא העורך הראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.