שבאבניק וטוב לו

כמו שערס לא יודע שהוא ערס, גם שבאבניק לא מודע להיותו שבאבניק

שרי דיוד דיסקינד , ד' באדר תשע"ח

שרי דיוד דיסקינד
שרי דיוד דיסקינד
צילום: עצמי

בוקר אחד אני מתעוררת ועל מסך הטלפון הודעה מהבת שלי: "אמא, את חייבת לראות את הסדרה שבאבניקים"!

הבת שלי כבר לא חרדית וגם אני יותר מכמה שנים כבר לא שם, אבל איך אומרים: "אם נולדת לתוך זה - תישאר שם לנצח".

ואז התחלתי לצפות בפרקים, ותוך שניות נכנסתי כל-כולי לתוך הסיפור. בראש התגלגלו שמות אפשריים של בחורים ואפילו בחורות שהדמויות בסדרה מעט הזכירו אותם. היו רגעים שנכנסתי לשרי של פעם, ואילו יכולתי לחזור אחורה בזמן, אולי אף הייתי מתאהבת באחת הדמויות.

ובוא נניח את זה כאן, כך זה עובד שם. המשפחות האמידות הן אלו שתמיד יהיה לילדיהם מקום בכל ישיבה וסמינר. כי התורה מעל הכל, חוץ מדבר אחד: אם זה מריח כסף ומצלצל כמו כסף - אז כנראה שהכל אפשרי...
היו אותם בחורים שהרשו לעצמם לעשות הכל, כי בסוף חודש ההורים פרעו את החוב.

פייר, רגעים לא מעטים התכווצו שרירי הבטן שלי מצחוק. היו רגעים שהרגשתי את התמימות בתוך הדמויות, בדיוק כמו במציאות. אני הכי אמיתית, רוב הבחורים החרדים, כולל השבאבניקים, באמת ובתמים חיים במציאות הזאת.

אבל בגדול נראה שהבימאי לקח מיליון מצבים שקיימים במגזר,  הכניס אותם ביחד למיקסר חשמלי וערבב עד שהתקבלה בלילה חדשה.

זה לא אומר ששום דבר שם לא קרוב למציאות. זה רק אומר שהבלילה כולה כפי שהציגו אותה אינה מציאותית.

בואו ואכניס אתכם לשם: שלושת הבחורים המתוקים שמשחקים נפלא יכולים להתקיים כשלישיה אחת. החתיך, שהוא הבן של חבר כנסת, והיפיוף שהוא בן עניים או ממשפחת בעלי בתים (כינוי למשפחות פחות תורניות) מאזור נידח כלשהו, והבלונד הכי מעונב ומתוקתק בעיר, בן למיליונרים מחו"ל (חומר שכל ראש ישיבה מאוהב בו) - כולם ביחד דומים לשלישיית נסיכים שנשלפת מחפיסת קלפים. יודעים מה, בעולם מתוקן הייתי מציעה אותם לבנות שלי. אופס... רק שהן כבר לא חרדיות. אבל גדליה, שגם הוא משחק בצורה מדהימה, הוא רץ כמו "למך" ואיך שהוא בונה לעצמו דיקציה שרק אלוקים יודע איך הוא הצליח ללמוד אותה, אבל לא יכול להתקיים כרביעי באותה סדרת בחורים.

הוא אותו תלמיד חכם מבני עדות המזרח, שייך לישיבת "קול יעקב", ישיבה מזרחית עם זהות אשכנזית חזקה. בחיאת, איזה הורה היה שולח אותו ללמוד בישיבת "רחובות" (כינוי לישיבה בה רוב הזמן הבחורים מסתובבים ברחובות).

רב שזורק ספרים על הרצפה? לא ולא! זה לא יעמוד גם מול מגזר דתי לייט. הניסיון לקחת כמה שבאבניקים שעדיין לא סגור אם הם מישיבת "שערי יושר" או ישיבת "חברון" - זאת תערובת חמודה שמעולם לא נולדה במגזר החרדי.

נכון שכולם ליטאים, אבל גם שם זה מחולק ליותר חלקים ממה שמישהו יכול לעלות על הדעת. אגב, כל דקה שעוברת מגבירה את התהייה, ואין לי מושג אם נוצרה שם עוד התפלגות.

ולגבי השדכן – הרי שדכן כזה לא באמת קיים במציאות. איך זה שבחור מגיע לשדכן בלי שההורים יבדקו את השידוך המיועד? חברים מגיעים ביחד לשדכן? אף פעם לא!

נושא השידוכים הוא עולם סודי שנשאר רק בתוך המשפחה המצומצמת עד לרגע האירוסין. נכון, שדכנים במגזר החרדי סוחטים הרבה כסף, אבל מעולם לא שמעתי או ראיתי שיש למי מהם משרד כל כך מפואר.

ואני מכירה את השדכנים שעושים חמישים אלף דולר לזיווג. לאיש מהם אין משרד כל כך יוקרתי.

רציתי להתעכב על עניין נוסף – הבחורות - ואחלק את זה לכמה חלקים. הבחורה החילונית שמתעניינת בבחור החתיך והמתוק מהעולם החרדי - קיים ועוד איך. אני אישית מכירה יותר מסיפור אחד שקרה בעולם הזה.

לפעמים זה הסתיים בסוג של שידוך ובניית בית יהודי כשר למהדרין. לגבי הבחורה שיוצאת עם אחד ומתאהבת בחבר השני - גם זה יכול לקרות, כמו בכל חברה בעולם. רק שסביר להניח שההורים לא היו מרשים לה להתארס איתו. אחרי הכל הוא "פרענק".

לגבי הג'ינג'ית הדומיננטית - כמה שבחורה במגזר החרדי תהיה דומיננטית, עדיין סביר להניח שהיא תשפיל את עיניה מול בחור אחר ולא תתווכח איתו. זה חינוך מובנה. 

אז מה עוד לא נתנו שם? לא סיפרו לכם ששבאבניק שאומר שהוא קם לתפילה בנץ (הרגע שבו השמש עולה) הוא מתכוון שהתעורר ב"ניין צען" (ביידיש: תשע עשר בבוקר)
 
ואחרי כל זה, אדגיש ואמליץ: מי שלא ראה את הסדרה - שיעשה זאת מיד אחרי קריאת הטור שלי. זאת סדרה שלא מפספסים. היא עשויה באופן מרתק, קליל וקליט.

ואם יהיה לסדרה המשך, מבטיחה לראות כל פרק מהתחלה ועד הסוף, כולל שיר הפתיחה הנפלא. ולמי שלא נולד בתוך המגזר היא פותחת צוהר לעולם אחר, סגור, שמן הראוי להתוודע אליו באמצעות השבאבניקים המקסימים.