מיהו יהודי וכיצד מתייהדים?

פרופ'' אביעד הכהן , ד' באדר תשע"ח

פרופ' אביעד הכהן
פרופ' אביעד הכהן
צילום: ערוץ 7

אחת התוצאות המעניינות ביותר של היפוך הגורל במגילת אסתר נוגעת לכאורה לפן הדתי-לאומי של נתיני המלך אחשורוש. הכתוב מודיענו שבעקבות ניצחון היהודים על המן ובניו, "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" (אסתר ח, יז).

מיהם כל אותם עמי הארץ וכיצד "התייהדו"?

בתקופת המקרא משמש המונח "עַם הארץ", לעתים קרובות, אך לא תמיד, כשם נרדף להמון רב של נכרים, כינוי סתמי ובלתי מזוהה מבחינה לאומית, מעמדית או חברתית. כך, למשל: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממךָּ" (דברים כח, י); "למען דעת כל עמי הארץ את יד ה' כי חזקה היא" (יהושע ד, כד); או בברכת שלמה "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים, אין עוד" (מל"א ח, ס).

לעתים, גם בתקופת המקרא, בא כינוי זה כשם נרדף למונח "עַם", המון העם בני המעמד הנמוך, להבדיל מבני המעמד הגבוה, השרים והאצילים והכוהנים: "והשרים והחצוצרות אל המלך, ועם הארץ שמח ותוקע בחצוצרות" (מל"ב יא, יד), או ככינוי לחלק מובחן ומוגדר באוכלוסייה, כגון "ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת" (בראשית כג, ז; שם יב). בתקופת חז"ל מציין הצירוף "עם הארץ" שכבה חברתית מובחנת שנתייחדה בזלזולה בהלכות טומאה וטהרה.

נניח מעט ל"עמי הארץ", ונבחן כיצד בדיוק' "התיהדו"? פרשן המקרא רבי אברהם אבן עזרא, כבר העיד שהפועל "מתייהדים" הוא יחידאי במקרא, ויש בו קושי פרשני וקושי דקדוקי.

בפירוש המיוחס לרש"י למגילת אסתר, נתפרש מונח זה כתהליך של מעין המרת דת: "מתגיירים", ומעין זה פירשו-תרגמו גם התרגום הראשון והתרגום השני למגילה.

אכן, פירוש זה אינו מובן מאליו, משום שהמרת דת מלאה ליהדות, המכונה בימינו "גיור", לא הייתה דבר נפוץ בתקופת המקרא כלל ועיקר. פירוש זה גם אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה המאוחרת שנתקבעה בדברי חז"ל ולפיה תהליך ההצטרפות לעם ישראל צריך להיות "גיור לשמו" ולא ממניעים זרים.

לפיכך נטו פרשנים אחרים - כגון הרלב"ג, רבי לוי בן גרשם (פרובנס, המאה הי"ד), והגר"א, הגאון רבי אליהו מוילנה (ליטא, המאה הי"ח) ואחרים ופירשו: "שהיו מראים עצמם כאילו הם יהודים, והיו משנים מלבושיהם, אבל באמת אינם גרים גמורים".

רמז נוסף לכך שה"מתייהדים" לא היו גרי צדק של ממש, אלא אנשים שביקשו להסתפח מבחינה חברתית לעם ישראל, אך לא קיבלו עליהם את אמונת התורה מופיע בפרק הבא, שבו נאמר: "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם", ואפשר ש"כל אותם הנלווים עליהם" אינם אלא אותם "מתייהדים" שזה עתה נספחו אליהם.

השימוש במונח זה לתאר את המצטרפים לעם ישראל מוכר גם ממקומות אחרים במקרא, כגון דברי הנביא ישעיהו "ונלוה הגר עליהם ונספחו אל בית יעקב" (ישעיהו יד, א); "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילַני ה' מעל עמו" (ישעיהו נו, ג). ואם תרצו, הוסיפו עליהם גם את יציאת מצרים, שעליה נאמר בתורה כי "גם ערב רב עלה אתם" (שמות יב, לח).

מתוך הפרק היומי בתנ"ך