אדוני הארץ

דודי וכטל , ו' באדר תשע"ח

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

דיון שנערך אתמול בוועדת חוץ וביטחון סיפק הצצה נדירה ליחסי הצבא עם מי שמנהל אותו וקובע את דרכו בשנים האחרונות – ארגוני זכויות אדם ועמותות קצה ליברליות.

הדיון נוהל על פי המתודות הקבועות של דיונים מסוג זה, דיונים בין עובד למעביד. אנשי העמותות השונות ונציגיהם בכנסת הושיבו את צה"ל על כיסא הנאשם ודנו מולו בגזר דינו.

הנציגים, ביניהם חברי הכנסת אמיר אוחנה, שרן השכל, מירב מיכאלי, מיכל רוזין ועוד, בהחלט יודעים לעבוד. תחילה הם נתנו לסגנית היוהל"ם, סגן אלוף אושרת בכר, להציג את תהליך 'ההתקדמות' בו הצבא נמצא. היא סיפרה בגאווה על היכולת של צה"ל גרסת 2018 לקלוט לשורותיו את רמות הטירוף הגבוהות ביותר של הבלבול המיני. 'מי שנמצא בתהליך של שינוי מין יכול לפנות לגורם המוסמך ולקבל שינוי שיבוץ תוך שלושה ימים', היא התפארה. 'כל חיילי צה"ל עוברים סדרות חינוך שעוסקות בכבוד האדם וקבלת האחר, ושם, בסדרות הללו, ישנה התייחסות רחבה לקהילה הגאה', כך היא הוסיפה. 'היום בקרקל יש חייל מסוג כזה, והוא משתלב נפלא', היא לא יכלה שלא לשתף.

בסוגריים ראוי להדגיש: אותה סגנית יוהל"ם לא דיברה שם מהרהורי ליבה ולא ביטאה שם רק את רצונותיה והשקפת עולמה. אותה סגנית הנ"ל היא הפה של הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, בפני וועדת חוץ וביטחון, והוא חתום ועומד מאחורי כל דבריה.

אבל בזה לא נגמר מופע האימים שהתקיים אתמול בוועדת חוץ וביטחון. בשלב הזה, לאחר שניתנה הזדמנות לצבא להוכיח שהוא 'נורמלי', 'מתקדם' והולך עם הזמן, עברו חברי הוועדה שלב והחלו להביע את מורת רוחם על כל השינויים שטרם קרו. הם מחו על כך שהצבא לא עומד בנורמות החינוך לערכים החדשים שהציבו הארגונים החיצוניים. ישנה תחושה לדידם, שמפקדי הצבא לא יודעים מספיק טוב להנחיל את הערכים שנוגעים לשילוב בעלי סטיות בצה"ל. 'מפקדי צה"ל כולם צריכים להיות סוג של יוהל"ם ביחידותיהם', כך הם אמרו.

בין המוזמנים לוועדה הייתה אם לחיילת לסבית שקיבלה את רשות הדיבור על מנת להביע את הזעזוע שלה מכך שבטפסים צבאיים עדיין יש מקום למלא את שם האב והאם (!), במקום שיהיה מקום רק למלא את שם ההורים. בקהל המוזמנים ישב גם חייל, שאיני יודע להגדיר בדיוק את הבעיה הנפשית ממנה הוא סובל, אבל הוא מחה על כך שדורשים ממנו בצבא להתלבש בלבוש, שהוא – או גברי מדי עבורו, או נשי מדי עבורו.

עמדת הנפש של כל הדוברים בוועדה היא הסיפור האמתי, הסיפור שבגללו עדיין לא ניצחנו את הקרב הזה. הם מלאי ביטחון, הם מדברים בהחלטיות וודאות, סגנון הדיבור שלהם נובע מתוך תחושת אדנות מוחלטת. אין להם אפילו ספק קל שיש טוב ויש רע, יש מתקדם ויש חשוך. צה"ל ישב על כיסא הנאשם, לא הייתה לו שום אפשרות להסתייג מההמלצות של אותם נציגים, כל שנותר לו לעשות זה להיות קשוב, להפנים ולהטמיע את הערכים המדוברים מהר ככל שניתן.

מדוע לא ישב בדיון הנ"ל אף נציג 'שלנו', נציג של עם ישראל השפוי, הפשוט והנורמלי. כיצד לא ישב שם אף חבר כנסת שדרש מהצבא שיאפשר לכל סוגי המסכנים הללו מוצא אחר. מה לגבי חבר כנסת אחד לרפואה שידרוש מהצבא להציע לכל האנשים הנ"ל הבאים בשורותיו הכוונה נפשית מתאימה שאולי תציל אותם מהבור אליו הם נכנסו. פשוט וברור שחייל שיאמץ דפוסי חיים נורמליים, מלבד זה שהוא יעשה בזה חסד עם עצמו לכל החיים, יש גם סיכוי רב יותר ליהנות ממנו כחייל אמתי.

[ראוי גם להזכיר שאותה טענה צריכה להיות מופנית כלפי משרד החינוך, שנותן בתוכו דריסת רגל להרבה ארגונים שמלמדים אותנו להיות 'מכילים' את כל התופעות המדוברות ולהבין שזה בסדר ונורמלי, ולא מאפשר לאף גוף מסוג אחר להיכנס לתוכו. מי יודע כמה תלמידים יושבים בכיתות במוסדות החינוך השונים ומתפללים שמישהו יבוא ויציע להם מוצא אחר למצוקתם].

אז נכון, צריך בשביל זה אומץ רב. לא פשוט לשבת שם, בין כל אלו שלקחו לעצמם את המנדט על התבונה, המוסר והקדמה, ולומר דברים לגמרי בכיוון אחר. דרוש נחשון בן עמינדב אחד, אחריו יהיה הרבה יותר קל. בתחילה הוא יסבול מגינויים, השמצות, איומים ועוד, אבל בהמשך יבינו שכמוהו ישנם עוד הרבה אזרחים במדינת ישראל, אנשים 'חשוכים' שלא עלינו סבורים שעדיין זוגיות של איש ואישה היא ורק היא אמתית נכונה ויפה.

עיקר העיקרים בדברים הללו הוא לא להיכנע בשום פנים ואופן לסחטנות רגשית. גם אם לוועדה כזו יגיעו כל אותם אנשים שלא שפר עליהם גורלם והחיים הביאו אותם לבור המסכנות הזה, לא יכול להיות שעל פיהם יקבעו נורמות החיים של עם שלם. אסור שבסוגיות שנוגעות לעיצוב הזהות ושמירה על צלם אלוקים שבאדם, רגש הרחמים ימלוך וינהל את העניינים. אותם אנשים צריכים למצוא את מקומם בחברה, בהתאם למה שהחברה מאמינה כנכון וראוי ולא להפך.

המצב בו הצבא עסוק כל היום במימוש כל סוגי הטירוף העולים בראשם של אותם אנשים מסכנים, חייב להיפסק והדבר תלוי בכוחם של גיבורי רוח ומעשה מתוכנו שיעמדו ויאמרו את הדברים הללו בצורה פשוטה שוב ושוב מבלי להתבלבל ולפחד.