מכתב פתוח לרמטכ"ל

עו"ד מרים גולדפישר , ו' באדר תשע"ח

עו"ד מרים גולדפישר
עו"ד מרים גולדפישר
צילום: דניאל מליחי

כבוד הרמטכ"ל,

אני מעריכה כי שמעת שהאלוף במיל', ח"כ אלעזר שטרן, תומך בשירות המשותף גם בתוך טנקים.

כאשת לוחם שריונר בדימוס, ואמא לשני שריונרים צעירים, תרשה לי לחלוק אתך את דאגותיי.

לא אנסה להתחרות בידיעותיו של האלוף במיל שטרן, לעניין אופן ביצוע פעולות מבצעיות בטנק, אך מהמעט ששמעתי מבניי, יש כמה בעיות קטנות בשהייה של בנות ובנים יחד בתוך טנק. וסליחה אם אשמע בוטה.

בפעילויות מבצעיות במהלך לחימה או מבצעים, פעמים שלא ניתן לצאת מהטנק במשך 24/48/72  שעות ובמקרים גרועים, אף יותר מזה.

במצב כזה נאלצים החיילים לעשות הכל בתוך הטנק כולל את צרכיהם. אני יותר ממרחמת על החיילת שצריכה לעשות את צרכיה מול 3 גברים בצפיפות. ולא רוצה לחשוב איך היא מתפקדת, בימים מיוחדים. אני לא פחות דואגת לגברים שנוכחים במעמד זה, לא הייתי רוצה לשמוע שבני עבר חוויה כזו.

ובעיה קטנה נוספת לדוגמא: בתרגולת נהג פצוע, מתרגלים החיילים, נהג שנפצע.

במקרה כזה, אחד מאנשי הצוות אמור להחליף את הנהג. החיילים מבצעים זאת מבלי לצאת מהטנק, כי התרגול מדמה אזור לחימה.

וכך מתבצעת ההחלפה: משכיבים את כיסא הנהג, ואז במקרה הטוב חייל ולא חיילת, נשכב באופן מלא על הנהג הפצוע, כדי להגיע לידית המדוממת את הטנק.

אחרי בלימת הטנק, יש צורך למשוך את הנהג הפצוע מהתא שלו, אל המסדרון האחורי. בתרגולת זו, נצמדים החיילים זה לזה באופן מאוד אינטנסיבי. מצב זה יכול להיות מאוד אינטימי, כשיש חיילת בצוות.

תרגולת נהג פצוע מתבצעת פעמים רבות, במהלך ההכשרה, ולאחריה וגם במילואים.

שטרן טוען כי באותה מידה אפשר לטעון שלא טוב שיהיו ביחד באוניברסיטה ובכל מקום ציבורי.

ההשוואה ממש אינה במקומה. לא נתקלתי באוניברסיטה, או במקומות ציבוריים אחרים, בסיטואציות דומות, בהן נדרשת בחורה לעשות את צרכיה לעיני קהל ובוודאי לא לעיני גבר, וכן גם לא לשכב על בחור או להיצמד אליו.

יש לנו ילדים בצבא, ואנו מעודכנים בקורה שם.

אנחנו לא שוברים את הכלים, כי זה הצבא שלנו ואנחנו מכירים בערך של השתתפות בננו, בהגנת העם והארץ, אך נמשיך ונלחם על טהרת המחנה.