נתניהו

בעז שפירא , ו' באדר תשע"ח

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

אדם מרתק, איש מוכשר ביותר, רב פעלים. בשנות שלטונו הצליח במידה רבה "להשתלט על העולם".

מי שאינו מאמין יתכבד ויצפה בקבלת הפנים לה זכה בהודו, בתשואות אותן הוא גורף בנאומיו בפני שני הבתים בארה"ב, בכרטיס הכניסה הפתוח אצל מנהיגי עולם- פוטין, מרקל ואחרים. נתניהו שולט בנעשה, מכוון את מהלכיו ומתכננם היטב. יש שיאמרו קוסם של ממש- הודיני.

כאן אצלנו הוא פועל באותן השיטות. מפריד ומקרב, מתמרן על, מבטיח ומקיים...או שלא. נתניהו היה לאגדה כאן- או ששונאים אותו או שאוהבים אותו וכמו שהשנאה יוקדת כך האהבה הופכת להערצה וסגידה.

מאד הייתי רוצה, וכך רבים, לדעת אל נכון מה צפון בחדרי לבו של נתניהו. האם נאום בר אילן הוא טקטיקה מבריקה, האם הקפאת הבניה היא חלק מתכנית מסמוס "הסוגיה הפלסטינית" אל מול המשך בניה זוחלת ולא מתוקשרת. האם תמיכתו בגירוש ובחורבן במה שמכונה "ההתנתקות" הייתה כניעה ופחדנות או אולי חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר.

בעובדה, נתניהו הצליח לצלוח את כהונת אובמה במה שנדמה כניצחון מזהיר. אובמה הלך ביבי נשאר, אובמה נעלם מהתודעה הבינלאומית וביבי היה לכוכב על בזירה זו, אובמה נותר כצלקת בלבה של אמריקה ונתניהו ממשיך לשלוט כאן וביד רמה.

נראה שבהשוואה לאוהבים את נתניהו אדיקותם של השונאים גדולה יותר. הטעם לכך הוא שנתניהו כקוץ בעיניהם וכעצם בגרונם של השמאל הישראלי. אותו מחנה הקטן מספרית אך עדיין בעל כוח והשפעה ניכרים בתקשורת ובמערכת המשפט רואה בעיניים כלות כיצד "חזון" שתי המדינות הולך ומתפוגג, כיצד אחיזתו רבת השנים במוקדי הכוח הולכת ומוחלשת וכיצד "המלך" יושב על כסאו וקץ מלכותו לא נראה באופק. כל אלה מוציאים אותם מדעתם.

המצב שתואר לעיל מסביר היטב את פסיכוזת הרדיפה לה אנו עדים. אמנם המשטרה היא זו המייצרת את התיקים "באלפיהם", אך אין כל ספק שעיקר האש ניחתת על נתניהו ממה שמכונה "התקשורת הישראלית". מטחים כבדים נורים חדשות לבקרים מכל הכלים, בו-זמנית וללא הבחנה. הירי הוא רצוף, פרוע, ממוקד לעתים ומכוון לשטחים נרחבים בפעמים אחרות. בל תטעו, זהו ירי בכוונה להרוג- פוליטית כמובן.....

שימו לב- תיקים 1000,2000,3000 וכעת 4000. לפני כמה שנים תיק עמדי, שנים קודם לכן "בר-און חברון" ועוד "תיקים" שאינני זוכר ועוד היד נטויה. סביבתו המידית אף היא אינה חסינה. רעייתו שרה מככבת בבתי המשפט, בבית הדין לעבודה ובעיקר מעל דפי הצהובונים המכנים עצמם שלא בצדק עיתון. הבן והתהוללותו זוכים להאזנת סתר והדברים מושמעים ברבים.

בכלל- להיות קרוב מדרגה ראשונה של נתניהו מהווה בימינו הסתכנות מאונס וחשיפה לאונס תקשורתי בכל רגע נתון, כזה שאיש אינו מונע. נהפוך הוא- אונס מתועד, מתוקשר, אותו מציגים לעין כל מעל כל במה אפשרית להנאת הקהל הצמא לדם, דמו של נתניהו.

אינני יודע כיצד יסתיים כל העניין. חוסנו של נתניהו אינו דבר רגיל וכשלעצמו הוא מרשים ביותר אך עם כל הכוחות אותם הוא מגלה בקרב הזה, המשך תפקוד נהיה קשה יותר מיום ליום. בסך הכול נתניהו, אפילו נתניהו, הוא בן אדם.

בהקשר לפוליטיקה-  הסקרים המתפרסמים מעת לעת ובתדירות מוגברת לאחרונה מלמדים על כך שנתניהו אינו נחלש, למרות המתקפה, למרות ההשתלחות היום יומית, למרות   התרת הדם. באם נביא בחשבון שבדרך כלל הסקרים מוטים (לעתים באופן משמעותי) לטובת השמאל-מתברר שנתניהו מוביל כמנהיג בלתי מעורער. ניתן היה לחשוב שצירוף התיקים, החשדות, מסע הציד, חשיפות אישיות ומעצר סיטוני של מקורבים, שלא לדבר על חקירות חוזרות ונשנות- בכל אלה היה כדי להוריד את נתניהו לקרשים, על ברכיו ושותת דם. אלא שהציבור חש ככל הנראה אחרת.

ההסבר לתופעה הוא  שילוב של שנאת המן (התקשורת) מחד ואהבת נתניהו מאידך, אינני יודע להכריע איזהו המוטיב החזק מבין השניים. עוד ידובר בעתיד על שילוב הידיים הזה שבין השמאל לתקשורת ולפרקליטות. ברור שיהיה צורך בשינויים מרחיקי לכת בהתנהלות ובכללים. לעת עתה, בעוד אנו בעין הסערה מה שנותר הוא להמתין לסיום הפוליטי שלעת עתה לוט בערפל.

ומילה לסיום- לנתניהו. נוכחת, אדוני, לצערנו בדרך הקשה, כי כל הניסיונות לרצות את התקשורת העוינת לכלות את פניה ולעשות פעולות שתמצאנה חן בעיני השמאל לא הועילו במאומה. קום איפה והנהג את העם הזה ברוח משנתו של אביך ז"ל. בנה, הרחב גבולנו, הכרז על ריבונותנו בארצנו- ללא מורא ובלי להסס. פעולות אלה יחזקו אותך, יביאו עצמה אדירה ליהודים ויבססו את המדינה בדרך לגאולה השלימה.