לשמור על הקצוות

דבר תורה קצר לפרשת תצוה ושבת זכור

הרב חגי לונדין , ז' באדר תשע"ח

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

חז"ל בגמרא מכנים את הבגדים 'מכבדותי' - הכבוד של האדם. בעלי חיים אינם לובשים בגדים. האדם לעומת זאת, בכך שמכסה את גופו בבגדים מעניק בכך את הצביון האצילי לחיים. לעתים רבות אדם מגדיר את עצמו באמצעות הלבוש - אסתטיקה, צורה, מקובלות חברתית וכן הלאה. 

הבגד המרכזי של הכהן הגדול הוא מעיל התכלת. מעיל הנו בגד כללי, העוטף את כל הגוף ביחידה אחת. הוא צבוע בצבע תכלת - לשון תכלית. תכלת המזכיר לנו את כיסא הכבוד. כל בגדי האדם, כל צרכי המין האנושי - אמורים להיות מכוונים לתכלית אחת, לשם שמים.

אחד המאפיינים של מעיל התכלת שהוא צריך להיות שלם בקצוות - "שפה יהיה לפיו... לא יקרע". כאשר המחשבות הן תכלתיות ועליונות אזי חשוב מאד שהפה, השפה, שפת הבגד  - יהיו שלמים ומדויקים. הצורך לשמור על השלמות של המעיל, גם בקצוות, מביא לכך שקולות התורה ישמעו - 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש'. קולות של פעמונים ורימונים.

בפרשת זכור, אותה גם נקרא השבת, אנו לומדים על עמלק שנלחם נגד הקצוות של עם ישראל - 'ויזנב בך כל הנחשלים אחריך'. המקום בו תוקף עמלק הוא בקצה, באלה 'שנפלטו מהענן'. המקום בו תוקף הספק, החולשה - הוא דווקא במקומות שנדמים כלא חשובים. באנשים ובחפצים שאדם מתייחס אליהם בזלזול.

פרשת זכור וחג הפורים מלמדים אותנו להקיף כל דבר בתכלית. 'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים'. להתייחס לכל דבר. לחבר כל דבר אל בגדי הכהן הגדול.



טוען....