תנו לנו להיות הומניים

יוסף שפייזר , י' באדר תשע"ח

יוסף שפייזר
יוסף שפייזר
צילום: רחל אנקרי

תוך כדי שאני מוביל סיור אל תוך השכונות החרדיות בירושלים אני נתקל בשלט שמודבק על עמוד חשמל- אדם לאדם, אדם.

ה"תזכורת" מופנית כלפי פעולת הממשלה לגרוש המסתננים, ומבקשת מהציבור לחוש רגע של אמפתיה כלפי מי שהולכים לשוב אל הנודע מכל. 

האמת, זה עבד עלי. פתאום עצרתי רגע כדי לחשוב איך זה מרגיש. דעה פוליטית היא אוטומט כמעט אצל כולנו. הצבעת להוא? זה האוטומט שלך בעניינים מדיניים. בחרת בהיא? זה האוטומט שלך בעניינים הומניים. 

המחנה הפוליטי שלך מביא איתו יותר מאשר השקפה פוליטית-מדינית. הוא מביא איתו אסכולה או אג'נדה לחיים כולם. מן משהו גדול וכללי שבולע את הפרטים הרגישים. הוא מביא איתו רשימת "כך לחשוב". ולפעמים צריך לעצור ולחשוב לבד.

יכול להיות שאכן צריך לגרש, לפנות, לכלוא, אבל תהיה רגע בסיטואציה. תחווה את הטרגדיה של הצד אותו אתה ממהר לשפוט.

תוך כדי המשך הליכה אני מקבל הודעה על הפינוי העתידי של תושבי נתיב האבות. אני קורא סיקור על שליחתם של המתיישבים על ידי הממסד, ועל כך שלא היה להם שמץ של מושג על כל ההתרחשות העתידית. 

שמעתי במהלך החודש האחרון כמה פעמים את צמד המילים "נתיב האבות", הוא לא הזיז בי יותר מדי. עוד פינוי, עוד גירוש. אבל השלט הזה על העמוד פתח בתוכי משהו. לרגע ניסיתי לחשוב על המשפחות, ההורים, הפרנסה, הילדים, העתיד הלוט בערפל, שהייה בקראוונים במקרה הטוב במי יודע איפה. איך אמרנו, אדם לאדם אדם.

הסולדיריות, האנושיות, האדמיות, פסחה לה על חלק זה של העם. הומניזם הוא כאילו רגש ששמור לצד אחד של המתרס, ההומניזם של הצד השני הוא לא בשם ההומניות וישר מתרגם למוטיבים אחרים- קדושת הארץ, חוזק המדינה וכו'. למה?

תנו לנו להיות הומניים. למה הלב נאטם למראה הרס כזה, יהא מוצדק ככל אשר יהא. למה אמנים מתגייסים רק לצד אחד של סבל? למה גורלם הלוט בערפל של המתיישבים לא ראוי לשום חמלה?

היכן המתיישבים של עקורי הגוש? כמה מהם התרסקו לחלוטין? כמה מהם התגרשו? התאבדו? זקוקים לטיפולי פוסט טראומה עד היום? ואיך יכול להיות שזה לא כואב לנו. גם לצד שזעק נגד. 

בשבוע הבא אלך לראות במו עיני את שכונת נתיב האבות. להיכנס לבית אחד, לשבת לכוס קפה, לטעום, לראות, לחוש. להיות עם אנשים באשר הם. לשאול לתחושתם ולתכנית העתידית שלהם. להרגיש בתוך הלב ולא דרך המסך. אלו בני אדם. ואדם לאדם,  הומני.

מוזמנים ומוזמנות לתאם הגעה yosefspiezer@gmail.com