כתבוני לדורות

הרב יעקב הלוי פילבר , י' באדר תשע"ח

הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

כששלחה אסתר לחכמים ובקשה מהם: "כתבוני לדורות" (מגילה ו א) שיכללו את "מגילת אסתר" בספרי התנ"ך - השיבו לה חכמים: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה תמוהה, מאימתי אנו מצנזרים את כתבי הקודש רק מפני מה יאמרו הגויים? וגדולה מזו כתב הרמב"ם ב"איגרת תימן": "ומפני שייחד אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו, והתבארה מעלתנו על זולתנו בכללותיו ובמשפטיו, שנאמר: 'ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים' קינאונו עובדי עבודה זרה כולם על דתנו קנאה גדולה".

האם מפני הקנאה הזו יעלה על הדעת למחוק או להסתיר את מעלתם התורנית של ישראל שלא לעורר עלינו קנאה בין האומות?! ואם כך מה היתה מחלוקת אסתר וחכמים? את תשובת חכמים נוכל להבין על רקע תקופתם, בתקופתם עדיין לא נחתמו כתבי הקודש ואסתר בקשה מחכמים שגם מגילתה תיכלל בכלל ספרי התנ"ך.

ולחכמים היתה אמת-מידה מה כוללים ומה לא כוללים בכתבי הקודש כמו שאמרו במסכת מגילה (יד א): "הרבה נביאים עמדו לישראל כפליים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה". ומחלוקת אסתר וחכמים היתה האם מה שנכתב ב"מגילת אסתר" הוצרך לדורות או לא הוצרך לדורות.

לפי חכמים (וחכמתו של אדם היא פרי נסיון העבר) סיפור המגילה אינו בכלל "נבואה שהוצרכה לדורות", מפני שעד הופעתו של המן לא היה תקדים של נסיון השמדת העם היהודי בסדר גודל של "השמדת עם" ולכן האירוע של המגילה היה לדעתם אירוע חד פעמי שלא יעלה על הדעת שהוא עלול לשוב.

אמנם ההיסטוריה היהודית ידעה בעבר צרות והתנכלויות, כמו עשו ולבן, או פרעה במצרים שגזר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ואח"כ עמלק במדבר, ושאר שונאי ישראל בתקופת השופטים והמלכים, אבל גזירה "מטורפת" כמו "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד" סכנה כזו לא ידע העם עד ימי מרדכי ואסתר, לכן מזימת ההשמדה של העם היתה לדידם, מתוך הניסיון ההיסטורי, אירוע חריג וחד פעמי שאינו עתיד לחזור על עצמו. ולכן אין לכלול בתנ"ך אפיזודה חולפת. כי היא נבואה שלא הוצרכה לדורות.

ואילו אסתר שהיתה אחת משבע נביאות שנתנבאו לישראל, והנבואה אינה פרי נסיון העבר אלא צופה לעתיד מעבר למגבלות הזמן והמקום, אסתר בהיותה נביאה צפתה אל העתיד של העם היהודי, וברוח הקודש ידעה שהאירוע של המגילה לא היה אירוע חד פעמי אלא לצערנו יחזור פעמים רבות בהסטוריה העתידית של העם היהודי.

בנבואתה ידעה אסתר שלעם היהודי צפויה גלות ממושכת במדבר העמים שאת סופה אין לראות באופק, גלות שבמצבים הקשים יראה העם את עצמו כאדם הטובע בלב ים, במים שאין להם סוף, והוא זקוק לקרש הצלה שיצילהו מטביעה ואבדון גם אם אינו יודע לאן סוחפים אותו זרמי מצוקת העתים. קרש הצלה כזה - לדעת אסתר – היתה מגילת אסתר, שהיא מלמדת את עם ישראל שאפילו אם יגיע העם בגלותו למצב של "להשמיד ולהרוג", למצב של שואה, וגם אם האור לא יראה בקצה המנהרה הגלותית, גם אז אין להתייאש, כי הגזירה יכולה להיהפך לפעמים תוך לילה אחד.

ואכן "ונהפוך הוא" הוא המסר העיקרי של המגילה, ואדרבא אין לך בתולדות העם היהודי נבואה שכה הוצרכה לדורות כמו הכתוב ב"מגילת אסתר", ואכן לבסוף קיבלו חכמים את דעתה של אסתר ומגילת אסתר נכתבה לדורות בספר התנ"ך, והיא שימשה מקור עידוד לעם בחשכת הגלות.