פורים- המאבק לבניין המקדש

יצחק טסלר , י"ג באדר תשע"ח

יצחק טסלר
יצחק טסלר
צילום: עצמי

חשיפה: בעקבות הצהרת כורש מתחילים עולי בבל לבנות את בית המקדש. "כתב השטנה" מביא להקפאת הבנייה על ידי המלך אחשוורוש. מרדכי והמן נשלחים לשושן הבירה כנציגי הצדדים לקנות את ליבו של המלך...

לראשונה נחשף הסיפור המלא.

זווית מרתקת ומקורית על סיפור המגילה. מבוסס על עשרות מקורות במקרא ובמדרשי חז"ל. [סיכום ממאמר של הרב דוד כהן].

מרדכי, מראשוני העולים לארץ ישראל (עזרא ב,א-ב), עלה מיד לאחר הצהרת כורש (עזרא א,ב-ג). מיד בהגיע העלייה הראשונה בנו העולים מזבח והתחילו להקריב קרבנות (עזרא ג,ב. שהרי להלכה מקריבים אף על פי שאין בית, כמו שנפסק ברמב"ם בהלכות בית הבחירה ו,טו).

בינתיים התחילו להתארגן לקראת בניית המקדש ובנו את יסודות ההיכל (עזרא ג,ח-י). הגויים מפריעים לבנייה, מבהילים את הבונים, ושולחים אגרות הסתה למלכות פרס במטרה להביא להפסקת הבנייה (עזרא ד,ד-ה. אגב, רש"י באסתר ט,י כותב שעשרת בני המן הם אלו שכתבו את כתב השטנה). ויכוחים בין הצדדים אם המלכות מאשרת את הבנייה או לא, הביאו את הצדדים להחלטה לשלוח נציג מכל צד למלך פרס, לעדכן אותו בנעשה בירושלים ולקבל את החלטתו (לאחר שיתפוס מעמד וישפיע על החלטתו. אגדת אסתר ה,ט ומדרש פנים אחרים עמ' 55).

לא סתם בחרו היהודים במרדכי בשביל לייצגם ולהילחם על הזכות לבנות את מקדש ה'. הרי גם אחרי שמרדכי הוגלה מהארץ, הוא חזר לירושלים עד שהגלוהו שוב (חז"ל למדו מהכפילות בפסוק "אשר הגלה מירושלים, עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". ילקו"ש תתרנג). כך נפתחת מגילת אסתר, כשברקע המאבק לבניין המקדש...

בשנה הראשונה למלכות אחשוורוש הוא אכן הפסיק את בניין המקדש (עזרא ד,כא-כג). לא סתם השוו אותו חז"ל לנבוכדנצר ("זה ביטל מלאכת ביהמ"ק וזה החריבו". אסתר רבה א,א, ועי' מגילה יא,א). משתה גדול עשה כשביטל את עבודת המקדש וכשחישב שהסתיימו 70 שנות החורבן והבין מכך שאין סופו של ביהמ"ק להיבנות שוב (לקח טוב א,ב, אסתר רבה א,טו ומגילה יא,ב). בסעודה זו הוצגו כלי המקדש ובגדי כהן גדול (מגילה יב,א). על פי זה מובן מה היה כל כך חמור בזה שנהנו ישראל מסעודה זו.

ושתי, שהיתה מסיתה את אחשוורוש נגד בניין המקדש (מדרש אבא גוריון עמ' 19), לבשה אף היא בגדי כהן גדול (אסתר רבה ג,ט). כשאחשוורוש התלבט כיצד להגיב לחוצפתה ושאל את חכמי ישראל, לא במקרה הם הזכירו לו את המקדש בהשיבם "מיום שחרב ביהמ"ק ניטל עצה ממנו" (מגילה יב,ב. חכמתנו משם, לא תוכל להנות מחכמתנו בלי שהמקדש יהיה בנוי). עכשיו מובן מדוע הגמרא דורשת את שמות היועצים להורגה בהקשר של מקדש וקרבנות (וכמפורט במגילה יב,ב. בסגנון של "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, וכי גויים אלו הקריבו קרבנות לפניך").

זוכרים מדוע מרדכי והמן הגיעו מירושלים לשושן הבירה, נכון? עכשיו גדולת המן מקבלת משמעות אחרת. ככל שהמן חשוב יותר, סיכוייו להצליח במשימתו – ולבטל סופית את בניין המקדש – גדלים. כמו"כ, עליית מרדכי, נתינתו על בית המן, הרכבתו על סוס המלך ובמיוחד כשזה נעשה על ידי המן, ובמיוחד כאשר המן התבזה במהלך האירוע הזה. לאור דברים אלו, כל הפרק הזה במגילה מקבל משנה חשיבות. זו נקודת המהפך בסיפור. אגב, מובאות במדרש שתי סיבות לגדולת המן: האחת בכבוד, כדי שיתפרסם לפני נפילתו ויתקדש שם ה' בנקמה מהמבטל את בניין המקדש. השנייה, שכל הכסף שהמן צבר עבר למרדכי, ובכסף זה בנו את המקדש (סוף לקח טוב ומדרש אבא גוריון 20).

נציין עוד, מרדכי הציל את אחשוורוש ממזימת בגתן ותרש כי הוא זיהה בו פוטנציאל שהמשך חייו ומלכותו עתידים לאפשר את בניית המקדש (פנים אחרים 65). המדרש אפילו מתאר שאחשוורוש ידע שמטרת מרדכי לקדם את בניין המקדש, ורק בגלל זה הוא קידם את המן לתפקיד בכיר, כ'קונטרה' להשפעת מרדכי (אבא גוריון 21). כשאסתר מבקשת מהמלך משהו, הוא אומר לה שהיא יכולה לבקש מה שהיא רוצה חוץ מבניין המקדש (מגילה טו,ב. "עד חצי המלכות – דבר החוצץ למלכות, ומאי ניהו? ביהמ"ק"). ומידה כנגד מידה נענש אחשוורוש שמלך רק על חצי העולם בגלל שביטל את עבודת המקדש (שמות רבה ט,ז).

כשהמן רואה שמרדכי מלמד את תלמידיו דיני קרבנות ומקדש (מנחת העומר) הוא מבין שהם ינצחוהו (מגילה טז,א). הקב"ה ציווה אותנו להביא שקלים לביהמ"ק כדי שינצחו את השקלים שהמן שקל לאחשוורוש (מגילה יג,ב). מי נוקם בהמן? על איזה עץ המן נתלה? עץ מקודש הקדשים שהיה בבית המן (ילקוט אסתר תתרנט). בעקבות מרדכי – שירד מחשיבותו מאז החל בפעילותו הציבורית הזאת – לומדת הגמרא שגדול תלמוד תורה מהצלת נפשות ומבניין בית המקדש (מגילה טו,ב).

למרות כל הנ"ל, אחשוורוש לא מאשר להמשיך בבניית המקדש. בשנת שתים למלך דריוש, הבן של אסתר ואחשוורוש, חגי הנביא מתנבא להתחיל לבנות את המקדש גם בלי אישור מהשלטון, דבר שגרר אחריו את הסכמת השלטון (אסתר רבה א,א ובעץ יוסף. ואולי גם בהשפעת אימו אסתר?).

זו תהיה החמצה גדולה אם נמשיך לחגוג את חג הפורים ולא ניקח ממנו מוסר לימינו אנו!