לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

אחד המועדים התמוהים ביותר בלוח השנה הינו – תענית אסתר. ראשית, אסתר לא התענתה כלל ביום זה, אלא בימי ניסן. אך התמיהה המרכזית היא - על שום מה אנו מתענים?! תענית יחיד וציבור באה על כל צרה שלא תבוא, ותעניות החורבן הקבועות הם על שום שהמקדש נחרב. אולם, כאן גאלנו ה' יתברך והצילנו ממזימת האגגי, ואם כן - מדוע לצום?

כשאנו מתבוננים בפורים מבעד למסכה שעל פניו, אנו מופתעים לגלות שבחג זה אנו מתמודדים עם השאלות הנוקבות ביותר – עומק הרע שבעולם, ומציאות של הסתר פנים. המן האגגי איווה – "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד". בדור מרדכי ואסתר אכן לא התקיימה בקשתו, אך בדורות אחרים ובזמנים אחרים מלחמת עמלק בישראל המשיכה, וממשיכה עד ימינו... ואין השם שלם, ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו.

ואכן, השמחה של פורים איננה רק שמחתם של היהודים שהצליחו לנצח את מבקשי רעתם, אלא שמחה עמוקה הרבה יותר. "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". השמחה של פורים הינה השמחה שמעבר לרע ולטוב הנגלים בעולם. שמחה העולה מתוך כל העולם, על כל הרע וההסתר שבו. מתוך ידיעה פנימית (או ליתר דיוק – למעלה מידיעה) שמבעד לכל המסכות וההסתרים, בתוך חוקי הטבע הקרים והקבועים, ואף בתוך הגורלות המקריים - יושב לו מלך מלכי המלכים ומשתשע עם בניו. עמוק עמוק יש רק טוב גדול ונצחי, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.

ועל כן, קודם ליום הקדוש ונפלא הזה אנו צריכים לתשובה ולתענית. אל לה לשמחה עמוקה זו לטשטש את הרע והטוב שמתחת לשמים. ביום תענית אסתר אנו שבים לזעוק כלפי שמים על הרע הקם להשמידנו. מהמן ההגגי, דרך הנאצים ימ"ש, וכלה באחמניז'אד האירני ומחבלי החמאס. ביום זה אנו שבים ומתחננים, על שורש כל מציאות ההסתר בעולם, "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי".

ביום התענית אנו נדרשים גם לשוב בתשובה ולהיטהר מן הרע שבתוכנו. טענתו של המן – "וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם", מהדהדת בכל הדורות, וכל מלך במגילה הוא אף מלכו של עולם. ועל כן ביום זה, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, שב ועולה אותו קטרוג נורא, ואנו צריכים לשוב בתשובה ולטהר לבנו לפני ה' (ובייחוד ממידותיו של עמלק עצמו - הקרירות והספקנות, הציניות והפסימיות).

מובא בתיקוני זוהר שיום הכיפורים הוא כְּפורים. ואכן, גם ביחס לסדר הימים התקיים 'וְנַהֲפוֹךְ הוּא'. בערב יום הכיפורים מצווה לאכול ולשתות בכדי לגלות בטחוננו באהבת ה' את עמו ובסליחתו, קודם ליום הקדוש, יום כפרת עוונות בעינוי הגוף ווידוי הלב. ואילו בפורים להפך – ערב יום פורים אנו נדרשים ליום של תענית ותשובה, ורק מתוך כך יכולים אנו להיכנס לקדושת פורים באמת, ליום של שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

מתוך ההסתר, מתגלה מגילת אסתר. מתוך מחיית עמלק אשר מתחת השמים, מתגלה שם י-ה אשר מעל השמים. "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם".