מה נשאר מהשכרות של פורים?

הרב נתנאל יוסיפון , י"ח באדר תשע"ח

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
עצמי

מספרים על המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, (שיום ההילולא שלו – יח' אדר), שבילדותו גדל במשפחה ענייה. כשהגיע לגיל מצוות, לקחו אביו לחנות פרחים וסידר לו עבודה כנער שליח, על מנת שישתכר מעט כסף.

במשך תקופה, עבד הנער קשה לפרנסתו, וצבר פרוטה לפרוטה. אך באחד מימי שישי, כשיצא מבית המרחץ, גילה הנער לתדהמתו, שכל הכסף שצבר השבוע נגנב.

אמר הנער בליבו – 'אם זהו הכסף, שיכולים לנשל אותך ממנו בין רגע – לא כדאי לבזבז עבורו את החיים'!

מיד, הבין את אפסיות העולם הגשמי, עזב הכול, ונסע ללמוד תורה בישיבה. (מעשיהם של צדיקים, דברים עמ' 163).

אכן, אמירה נוקבת על הרצון להשיג עוד ועוד בעולם הגשמי. והנה, כהשלמה לאותו עניין, יש אמירה הפוכה על העולם הרוחני. מספרים שפעם היה אדם גדול אחד שאיים על האדמו"ר רבי חנוך מאלכסנדר, (שגם יום ההילולא שלו חל ב-יח' אדר), שיפיל אותו במכה אחת מכל המדרגות שהשיג. השיב רבי חנוך: "כל מקום הנמוך ביותר שכבודו ישליכני לשם, הריני כבר עומד עליו" (אור הגנוז עמ' 424).

אדם גדול ברוחניות, יודע שלמדרגות הרוחניות זוכים דווקא כשעומדים בענווה במקום נמוך, ולכן מדרגות כאלה מצד האמת אי אפשר לגנוב ולקחת מהאדם. הם קניינו בשלמות.

ומתאימים הדברים לעבודת ה' בימים שאחרי פורים. כידוע, מצוות הפורים בשכרות. פעמים רבות, אחרי השכרות לוקה האדם ב'הנגאובר' - סובל מתחושת דכדוך, ושאר תופעות גופניות לא נעימות. גם אחרי פורים, יכול האדם, חלילה, להגיע לכך.

אולם, כאן מגיעה הנקודה. היין מקפיץ באחת את האדם למדרגות גבוהות, אך כשאנו מגיעים למדרגות גבוהות בקפיצה, יכולים אנו גם ליפול. אם כל השכרות היא עניין גשמי בלבד, אז גם תחושת התרוממות הרוח וה'סטלה' המגיעה מאלכוהול היא התרוממות שעיקרה גשמית, וסופה להיעלם ולהפיל את האדם לתהומות.

אולם, בפורים השכרות מכוונת להתרוממות רוחנית. במצב כזה, הדגש בשכרות היא על כך שאנו מאבדים את השליטה המודעת על עצמינו, ואנו עוברים למצב של – 'עד דלא ידע'. במצב כזה, השליטה יוצאת מאיתנו ואנו נמצאים במצב של ביטול וענווה לה'. הוא היודע את מעשינו ושולט בנו. כך באים אנו כביכול למקום הכי נמוך, ודווקא ממקום זה אנו קונים מדרגות רוחניות. במצב זה, הרי הנקודות הרוחניות שאנו קונים בפורים, נמצאים עימנו גם במקום הנמוך, ונקודות אלו נישארות עימנו לעד.

ואולי, יש בכך גם לימוד זכות לישראל ולקח חשוב מחטא העגל שבפרשת כי – תשא. אכן, לאחר מעמד הר סיני, ישראל חוטאים בעגל, ונגזר על משה – "לך רד וכו'". הלוחות יורדים משמיים, ומיד נשברים. במבט פשוט, יש כאן תופעה הדומה ל'הנגאובר' שלאחר השכרות. ישראל קפצו לגבהים במעמד הר סיני, וכיוון שהייתה זו קפיצה מהירה, הם גם צללו לתהומות אחרי ארבעים יום.

אלא, שכאן מגיעה נקודה נוספת. אכן, קפצנו ונפלנו, אך קיבלנו את התורה מהמקום הנמוך של ביטול לה'. לקראת הר סיני אמרנו 'נעשה ונשמע' לבטא את הביטול שלנו לה'. לכן המדרגות הרוחניות הללו נותרו אצלנו גם במקום הנמוך של חטא העגל, ומהן אי אפשר להפיל אותנו. דווקא חטא העגל, גילה שגם אחרי הנפילות, ישראל במקומם הנמוך עדיין הם עמו הנבחר של ה', וממדרגה זו לא ניפול לעד.

שנזכה לקנות מדרגות רוחניות מתוך ענווה, ולעמוד עימם לנצח מול ה'.