ממה הם מפחדים?

למה 'הם' לא אומרים לנו כמה אנחנו מאושרים?

אבינועם הרש , י"ח באדר תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

הייתי בטוח שאמצא את הכותרת הזו מרוחה באדום זועק על כותרות העיתונים הגדולים. שהיא תפתח מהדורת חדשות, שלאייטם הזה יהיה באז לפחות כמו לפסטיבל אכילת הראש שמאכילים אותנו עם כפית יום אחרי יום לגבי כל שיהוק של החוקר שחקר את החוקר של בנימין נתניהו אבל כלום...מדבר. שממה.

ובכן, כמה מכם ידעו שישראל לקחה במדד האושר העולמי את המקום ה11? (דה מרקר, שיחת פנים. 2.3.18)

מה אתם יודעים? מסתבר שלדווח לנו בענק שאנחנו בסופו של דבר ולמרות ה'חמוצים' עם מאושר מאוד , זה לא באמת אייטם ששווה לפתוח איתו מהדורות חדשות. לכו תדעו, בסוף עוד נאמין לשטויות האלה ואנה אנו באים.

הד"וח מסתמך על "עריצות התוצר" - כלומר עד כמה המדינה מסתמכת על התמ"ג (תומר לאומי גולמי) שלה כמדד לאיכות החיים וענו עליו כ3000 נשאלים בכל מדינה בהתאם לחלוקה לשבעה קטגוריות שונות:

תמ"ג לנפש, תמיכה חברתית, תוחלת חיים בריאה, חופש אישי, נדבנות, השחיתות הנתפסת וכן קטגוריה נוספת שמשקללת את ממוצע שלושת הדוחות הקודמים.

העניין ההזוי  הוא, שמבט בעשיריה הראשונה של ממדי האושר העולמי, מגלה שגם כאן, ממשיכה ההגמוניה של מדינות סקנדינביה הידועות במדיניות החברתית שלהם בהיותם נתפסות כמדינות רווחה. 

ישראל לעומת זאת, מוציאה הרבה פחות מהם ולמעשה ממוקמת נמוך מאוד בשיעור מדיניות הרווחה שלה, מה שרק מעמיד בסימן שאלה גדול איך זכתה לציון גבוה כל כך במדד התמיכה החברתי?

ובכן, מסתבר שלמרות שהמדינה כגוף לא השכילה להעניק מעטפת ראויה, משופעת ישראל במנגנונים חברתיים שכל מגזר וסקטור השכילו להקים לעצמו:

תסתכלו מסביבכם ותראו כמה ארגוני חסד ותמיכה יש כאן: החל מהסקטור  החרדי על הגמחי"ם שלו וארגוני החסד הענקיים וחוצי המגזרים כגון 'יד שרה' ו'עזר מציון' ועד ל'פעמונים' הדתי לאומי ושאר המגזרים בציבור החילוני. 

נסו לחשוב על כל תחום שעולה לכם בראש ומיד תקבלו ארבעה ארגונים שונים שישמחו לסייע לכם. למעשה נראה שכרגע חסר בישראל גמ"ח מודיעין שיעשה כאן סדר מבין אלפי ארגוני הרווחה הקיימים כיום. 

אז לפי כמות האייטמים שמציפים אותנו, נראה שאנחנו חיים ברפובליקת בננות מושחתת בטירוף, משהו בין ונצואלה לרוסיה של פוטין ובכל זאת לאור המקומות הגבוהים להחריד שתופסת ישראל שוב ושוב במדדי האושר הבין לאומיים קשה שלא לתהות:

האם יש כאן למישהו איזה אינטרס סמוי לפמפם לנו שוב ושוב עד כמה שאנחנו אומללים ולא טוב לנו?

האם באמת לא מגיע לנו לדעת איפה נמצא רף האושר שלנו ביחס לעולם?

ממה הם מפחדים?