תאיר את השטח האפור

הרב אביעד שינוול , כ' באדר תשע"ח

הרב אביעד שנוולד
הרב אביעד שנוולד
צילום: ישיבת שדמות נריה

פעם...

מכירים את השיחות שמתחילות במילה המהדהדת "פעם" ומיד מזהים את הטון הבכייני על איך שפעם היה טוב אבל הדור של היום...? אז בואו נדבר הפעם על זה שפעם היה בערך בסדר אבל היום רק הולך ומשתפר.

פעם, בגלות הרחוקה, היו שלושה שטחים בחיים של עם ישראל:

השטח המואר – בית המדרש ובית הכנסת היו המקומות בהם עסקו בענייני מוסר וקדש. אנשים טובים התקבצו ועשו מעשים טובים ומועילים לאומה ולעולם. יש הרבה אור בעשייה הזאת וקל מאוד לזהות שהיא דבר חיובי. היה לנו מאוד קל להתחבר לשטח הזה ולכוון לשם את טובי בנינו מכיוון שזיהינו אותו כמאפיין ברור של עם ישראל.

השטח האפור – שטח שלא היה נעים לדבר עליו כי לא היה ברור אם הוא טוב או ורע. עולם האומנות היה חלק מהשטח האפור מכיוון שהיה אפשר להתדרדר דרכו אל השטח החשוך. במהלך הדורות התקשינו להתחבר לשטח הזה מכיוון שלא היינו בטוחים שהוא מתאים לאופי הלאומי שלנו. במהלך הדורות היו מעט אומנים יהודים בולטים בהשוואה לכמות ואיכות הרבנים שהייתה.

השטח החשוך – התאוות והחולשות האנושיות שהפילו את האדם שוב ושוב לעומק החטא. נלחמנו בחושך ועמלנו קשות כדי לצמצמם אותו. ציפינו מבנינו ובנותינו לברוח מהשטח החשוך ולו רק מפאת יהדותם.

תהליך השיבה הביתה, לארצנו הקדושה, לא היה רק שינוי גאוגרפי של המוני אנשים אלא שינוי מהותי בכיוון הרוחני של עם ישראל. לא עוד הצטמצמות בארבע אמות של הלכה בלבד אלא פריצה החוצה אל מרחבי החיים. קם עם שהחליט לחיות קודש ולא רק ללמוד עליו. הבנייה החומרית של ארצנו הייתה חלק מהרצון האדיר לחיים. השם יתברך המחזיר שכינתו לציון נטע בנו את הכוחות לבנות את ארצנו וסייע בעדנו לצלוח את אתגרי השעה.

מדינת ישראל כיום היא מדינה מבוססת ועשירה אך המשימה עוד לא נגמרה אלא רק התחילה. יש עוד הרבה אתגרים ביטחוניים וכלכליים המוטלים על כתפינו ואסור לנו להירדם בשמירה אך איננו עומדים באופן מיידי בפני קריסת הכלכלה או איום ביטחוני-קיומי. צו השעה מכריח אותנו להפנות כוחות אל הנפש פנימה, להאיר את השטח האפור. עם ישראל צמא לרוח שתתן לו חיים ואחת מהדרכים להעניק לו את זה האומנות.

כדי להאיר את כוחות החיים צריך לגדל שני סוגים של אנשים

אנשי בית מדרש גדולים שיבנו ויפתחו את את עולם הרוח.

אנשי אומנות מקצועיים שידעו לבנות את הכלים להופעת הרוח.

מצד אחד איש בית מדרש ללא כלי הביטוי המתאימים לא יוכל להישמע לאוזן הציבור ומצד שני אומנים בעלי עולם נפשי רדוד לא יצליחו לבטא את עולם הרוח. אומנים שמצליחים לבטא את התכנים הללו ברמה מקצועית גבוהה זוכים כיום להצלחה מכיוון שהוא נותנים מענה לצורך עמוק שהולך ופורץ לנגד עינינו, הצורך בחיים של טוב. לא רק טוב שמנותק מהחיים אלא טוב מחובר ומחבר. עם ישראל חי וצמא לחיים ולכן אנו נקראים להשקות אותו במים טהורים, במי התורה. התוכן של התורה צריך להתגלות בכלים רבים ושונים כשאחד מהם הוא האומנות היהודית הפורחת בארצנו.