מקארתיזם, ציד מכשפות

פעילותה האובססיבית של המשטרה להשיג בכל מחיר את 'האקדח המעשן', מעוררות חשש כבד שתפיסת המקראתיזם ועידן צייד המכשפות, כבר כאן

מנחם רהט , כ"א באדר תשע"ח

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

    1.המונחים 'צֵיד מכשפות' ו'מקארתיזם' הם שני צידיו של אותו מטבע בזוי, מאוס ומפלצתי, של רדיפת בני אדם נורמטיביים, רק מפני שנְשוּאי הרדיפה 'חטאו' בכך שאינם מחזיקים באידיאולוגיה הנכונה.

צֵיד מכשפות ומקארתיזם הפכו למרבה הצער לנורמה מקובלת בישראל 2018, מגוּבה על ידי תקשורת עויינת.

המונח צֵיד מכשפות נולד בימי הביניים, והפך בימינו לכינוי מושאל לרדיפה אחרי בני אדם, בהאשמות שאינן מבוססות. המונח מקארתיזם גזור משמו של הסנאטור האמריקני ג'וזף מקארתי, שניהל בסנאט בשנות המלחמה הקרה חקירות מייגעות ואימתניות כנגד אמריקנים שנאלצו להוכיח לו שאינם קומוניסטים אוהדי בריה"מ.

2. העיקרון הבסיסי של צֵיד המכשפות, הוא זה שהפעילו השמאל וסייעניו כלפי ראש הממשלה: "נתניהו אשם כל עוד לא יוכח אחרת".

ומה אם לא מוצאים, למרות משאבי זמן וממון חסרי תקדים, את 'האקדח המעשן' שישכנע את ביהמ"ש? אז מייבאים שיטות חקירה ופיצוח שב"כ'יות, שמאלצות כל אדם 'לזמר'. כך משיגים החוקרים, עמוסי מוטיבציית יתר, ובסיוע חמור של בתי משפט שאינם בולמים אותם, הרשעות שווא.

בנצרות מוכר העיקרון הנאלח: המטרה מקדשת את האמצעים. קודם מסמנים את המטרה ואחר כך מחפשים איך להפלילה. כך נולדו האינקוויזיציות, מסעי הצלב, עלילות הדם, הפרעות והפוגרומים. שיטות חקירה שב"כ'יות אימתניות, מובילות כל אדם לומר 'רוצה אני': משליכים אותו, תוך רמיסת כבודו האישי ומעמדו, לתאי מעצר שאינם עומדים אפילו בסטנדרטים העלובים של העולם השלישי, בחברת עבריינים כבדים, פישפשים ושאר זוחלים; מונעים ממנו שינה; מעירים לחקירות ב-4 לפנות בוקר; שוללים זכותו לטיפול רפואי; מובילים אותו אזוק בידיים וברגליים ב'זינזנה' מצחינה ומציגים אותו בביהמ"ש לראווה, לכוד כחיה פצועה ומושפלת, מול מצלמות התקשורת. כך מייצרת השיטה עדי מדינה בקצב  תעשייתי. אפילו הודאה ברצח הכפול של רבין וארלוזורוב גם יחד, ניתן לסחוט מכל אדם נורמטיבי. כך צדו מכשפות בימי הביניים, וככה, מסתבר, זה עובד גם היום.

3. ייאמר מיד שאין בכוונת טור זה לחפות על עבירות כלשהן, ואין גם כל כוונה לעמעם את סמכות החקירה שהופקדה בידי המימסד המשטרתי-משפטי. אבל לא זו הדרך. לחצים בלתי אנושיים, מעצרים ממושכים שנועדו רק לסחוט הסכמה לשמש עדי מדינה, המאמצים הבלתי נלאים לגיוס כמעט אלים של עדי מדינה נוספים, האובססיביות הכמעט חולנית המלווה את החוקרים, מעוררים מחשבות מפחידות.

החקירה המתוקשרת ("נגיד זאת כך, יונית"), ניתבה את החוקרים ל'קולאס' חד כיווני. אם אחרי כל ה'פלופ' התקשורתי, יתברר שבאמת אין כלום כי לא היה כלום, או שהמימצאים קלושים ולא מצדיקים את החגיגה היקרה שזוללת משאבי זמן, כסף וכוח אדם ללא חשבון, יידרדר אמון הציבור במערכות אכיפת החוק לשפל המדרגה, ושום מהלך שיהיה פחות מגירושם הביתה של החוקרים והממונים עליהם, במקלות ולאחר מריחתם בזפת ובנוצות, לא ירפא את פצעי אי האמון.

4. ואל תגידו שאתם סומכים על תבונתו של בית המשפט, אם וכאשר יוגש התיק, ועל יכולתו לבור את המוץ מן התבן. ראו למשל את הטיוח והתיחמון מצידה של המערכת כלפי הפשע שנחשף בהתכתבות המפלילה שבין השופטת פוזננסקי-כץ עם נציג התביעה שחם-שביט, ושהינה רק קצה הקרחון, מן הסתם, של התכתבויות דומות. ראו את השתקת פרשיות רות דוד, הילה כהן, הרשעת חיים רמון על בסיס מידע שנאסף בהקלטות סתר בלתי חוקיות שהפרקליטות הכחישה בעזות מצח את קיומן, ועוד ועוד ועוד.

הנה למשל סיפור אחד, לתיזכורת: חברי כנופיית מע"צ, נחקרו, נשפטו והושלכו לכלא, אך 14 שנה אחר חקירתם, ואחר שסיימו לרצות 3 עד 10 שנות מאסר, הוברר כי הם חפים מפשע. קצין המשטרה לשעבר שי שמחי, הודה בטלוויזיה, כי העדויות המרשיעות נגבו מהחשודים באמצעות אלימות קשה והשפלות, וחלק מהעדויות בכלל זוייפו. שמחי זומן למח"ש לבירור דבריו, וסיפר לחוקרים כי למד שיטות חקירה אלה בשירותו בשב"כ. לנורמות פסולות אלה המערכת רוצה לחזור?

5. יש למטבע הרדיפה צד שני, המקארתיזם, שגם הוא חי ובועט במקומותינו. רק נבחר כחוק וברוב מכובד פרופ' אלכס שטיין לכהן כשופט בביהמ"ש העליון, וכבר החלה מכונת השיסוי והביזוי לומר את דברה. עיתון השמאל הקיצוני הארץ, שש כמוצא שלל רב על חשיפותיו של שבועון 'בשבע' לגבי התבטאויותיו האקטיביסטיות של שטיין, והסביר לקוראיו שלביהמ"ש נבחר האיש הלא נכון.  

הנה רשימת פשעיו של שטיין, על פי יומון השמאל הקיצוני: "שופט העליון ששקד התעקשה למנות: 'ישראל לא מחוייבת לספק חשמל לעזה'. בפוסטים בחשבון הפייסבוק שלו אלכס שטיין מתח ביקורת חריפה על בית המשפט: 'הרטוריקה שלו שתלטנית, דורש סמכויות במסווה של איזונים ובלמים'".

שופר השמאל הרדיקלי המשיך להזדעזע: "הפוסטים של שטיין: 'בגלל שישראל איננה כובשת בעזה היא מחוייבת אך ורק למזער את הנזק לאזרחים שם, כשהיא מגינה על עצמה מהרקטות. מאותה סיבה, ישראל אינה מחוייבת לספק חשמל לרצועה, גם אם היא בוחרת לעשות זאת מסיבות הומניטריות'".

ועוד: "שטיין תקף את עמיתיו החדשים בבית המשפט: 'האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים. אין דרישה אמיתית לזכות עמידה והכל שפיט... הרטוריקה שלו שתלטנית. הוא דורש סמכויות במסווה של איזונים ובלמים', כתב השופט החדש וציטט את השופט האמריקאי השמרן אנטונין סקאליה, שאמר: 'כשאני רוצה להיות ממש בהלם, אני קורא פסיקות של בית המשפט העליון בישראל... ונוכח שבית המשפט שלי לא כזה גרוע אחרי הכל".

6. המקארתיסטים וציידי המכשפות נוסח ימי הביניים, אינם מעכלים שהעם השתנה ותומך במנהיגים ושופטים בעלי אג'נדות אחרות, שונות לחלוטין מאג'נדות המיעוט שלהם. כך למשל מעדיף המקארתיזם בית משפט מונוליטי, חד גווני, עם אג'נדה חד ממדית, כפי שהתבטא הנשיא לשעבר אהרון ברק, כלפי מועמדת בעלת אג'נדה אחרת, שלא היה לה מקום, מבחינתו, במשפחה השופטת. וכך מעדיפים ציידי המכשפות הימי ביניימ'ים, לבוז להחלטת העם הנבער מדעת בקלפי ולכבוש את השלטון שלא באמצעות תיבת הקלפי.

במהלך פירפורי הגסיסה האידיאולוגיים שלהם הם עוד ימשיכו לבעוט פה ושם. אבל אין להם סיכוי. מעשי ידיהם האידיאולוגיים טובעים בים לעינינו, ולנו לא נותר אלא לומר שירה.