המנדטים האבודים של הימין

כמדומני שהציבור הלאומי מודע לסכנה הנשקפת למחנה הימין, בין היתר בשל העלאת אחוז החסימה.

בעז שפירא , כ"א באדר תשע"ח

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

הדברים נכתבים בליווי חשש גדול שמא ניסיון העבר לא יועיל למנוע אבדן שלטון ממשלת הימין, כבעבר.

אמנם עדיין לא ברור מתי הבחירות תתקיימנה ויש הגורסים שהממשלה הנוכחית איננה ממשלת ימין כלל אך הסוגיה שתדון כאן רלוונטית כתמיד.

כמדומני שהציבור הלאומי מודע לסכנה הנשקפת למחנה הימין, בין היתר בשל העלאת אחוז החסימה.

העלאה שתגרום לקולות רבים ללכת לאיבוד ובכך תגרע מהמחנה הלאומי עד כדי עשרה מושבים בכנסת. מושבים יקרים מפז שבכוחם להכריע בידי מי יהא השלטון. להכריע ולקבוע גורלות. והנה, למרות הסכנה הוודאית הזו, למרות מנדטים יקרים ההולכים לאיבוד, מתברר שוב ושוב שאיחוד כוחות הוא משימה שמעל לכוחות, לפחות אלה הקיימים בשטח.

"הנפשות הפועלות" השייכות לדיון הזה כוללות מפלגות שנבחרו כבר לכנסת אלא שכיום עתידן לוט בערפל.  הכוונה לסיעות ש"ס ו"ישראל ביתנו" שעל פי הסקרים המתפרסמים מעת לעת (ככל שניתן להסתמך עליהם), "מתנדנדות" על גבול אחוז החסימה.

נוסיף לסיעות הללו יש מפלגות נוספות המתמודדות לכנסת דרך קבע למרות שבעבר  לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. הכוונה ל"עצמה יהודית" של מרזל ושות', ו"יחד" של אלי ישי". אלה עושות הכנות לבחירות שאולי ממשמשות ובאות עלינו, נתפלל שלטובה. בנוסף קיימת  מפלגת "זהות" של ידידנו משה פייגלין העושה כתמיד עבודת שטח מרשימה, כיום גם כזו החוצה מגזרים.

אינני נביא ואינני יכול לצפות מה תהיה התמונה הסופית, לאחר שוך "הקרבות" וסגירת הקלפיות. יש במשוואה הזו יותר מדי משתנים ונראה שאין בנמצא מי שיכול להתנבא וגם לקלוע. מה שברור הוא ש כל אלה המנויים לעיל עולים (גם תרתי משמע) לכדי עשרה מנדטים ויותר והניסיון המר מלמד שבמציאות הפוליטית בישראל עלולים אנו להרגיש בחיסרון המנדטים "האבודים", וזה כואב, האמינו לי.....(ומי שלא מאמין שייזכר בהסכמי אוסלו הארורים שגבו מחיר דמים יקר).

לכאורה, מתבקש היה איחוד כוחות. והרי זו צרתו של הימין מימים ימימה- אין היתכנות אמתית לאיחוד כזה, לצערנו  כך היה וכך הווה. ברשותכם, אבקש לגלות את מה שמעטים מודעים לו, בהותירי ערפל מכוון המכסה על שמות ודמויות על מנת שלא ייגרם עוול לאיש.

לפני כמה חודשים (ארוכים...) הגה חבר מהפעילים בימין החוץ פרלמנטרי רעיון לפעול לשם יצירת איחוד כזה. לאחר עבודת הכנה בת כמה שבועות ומשנמצאה אכסניה מכובדת לפגישה נקבע מועד. לפגישה הוזמנו כל מי שנמנה לעיל ופעילים נוספים- המטרה המוצהרת: ניסיון לאחד הכוחות.

אנכי לא השתתפתי באותה הפגישה, למרות שהתבקשתי. גם משום התחייבויות קודמות וגם משום  שהיה ברור לי לכתחילה שהיוזמה לא תצלח. למרות היעדרותי, שוחחתי עם רב מוביל בציונות הדתית שהביע תמיכה גורפת ברעיון, בקש להיות מעודכן והבטיח לצרף מלוא כובד משקלו התורני/מוסרי/ציבורי למהלך, באם זה אכן יקרום עור וגידים.

וכך המתנו, הרב המכובד ולהבדיל אנכי הקטן להיזון חוזר מהמפגש המסקרן.

לאחריו דווח לי היוזם ועמו עוד כמה משתתפים על מה שאירע שם ועל תמונת המצב שהצטיירה באותו מפגש. ראש אחת המפלגות סרב כלל להגיע אלא אמר שמי שרוצה להצטרף אל מפלגתו מוזמן. נציג מפלגה אחרת שלח מישהו זוטר וחסר יכולת ממשית להשפיע. אלה שכן הגיעו שנו את משנתם ממנה עלה בבירור שהמשקעים שבין האנשים במפלגות השונות (ברמה האישית) והפערים ברמה האידאולוגית העקרונית- הם כאלה היוצרים תהום של ממש בין המשתתפים. תהום עליה לא ניתן לגשר. והרי לפנינו תמונת מצב עגומה ביותר.  

התברר לצערי שהערכתי נכונה את ההיתכנות שלא הייתה...ואכן, כפי שצפיתי, למרות המאמצים, למרות זימון האישים, למרות התמיכה הרבנית, למרות הכול- הפגישה הייתה הראשונה וגם האחרונה.

אין בידי הכלים לסייע לפתור, ולעזור לייצר מצב בו לא "יישפכו" לפח הזבל קולות אנשי ימין העולים לכדי מנדטים רבים ויקרי ערך מאד. כל שאני יכול לעשות הוא להתריע, שוב, מפני הסכנות. סכנות להן הכול מודעים, סכנות כמותן חווינו בעבר, סכנות עליהן שילמנו בעבר.

תשלום בדמים.