תודה, בשבילי ובשבילך

הרב שמואל רסקין - שליח חב"ד לבודפשט ורב הקהילה הישראלית בעיר, מפרסם בכל יום ה' "פוסט שבועי". הנה הפוסט לפרשת ''צו'' - שבת הגדול

הרב שמואל רסקין , ז' בניסן תשע"ח

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

יוסי היה שרברב בפרדס כץ של שנות השישים, כאשר בליל חורף גשום שמע דפיקות בדלת. בפתח היה ילד כבן תשע, לבוש בגופיה ומכנס 'קצר, רועד מקור. הוא נשלח על ידי אמו, לאחר שביתם הוצף במים וביוב והם זקוקים לאינסטלטור בדחיפות. "במחשבה ראשונה", מספר יוסי", חשבתי לומר לו שאיני מוקד חרום, ושיבוא לקרוא לי בבוקר. אך נכמרו רחמי על הילד, ויצאתי איתו לדרך".

הגעתי לבית עלוב בו ילדים קטנים מתרוצצים סביב אמם האלמנה שמנסה להשליט קצת סדר בלכלוך והטינופת שמילאו את הבית. נגשתי לצנרת, ובמשך שלוש שעות עבדתי ללא הפסקה. כשסיימתי לטפל בבעיה, חשבתי לעזוב, אך נוכח מצב הבית החלטתי להמשיך לסייע עד הסוף. עזרתי להם לנקות ולהחזיר את הבית למצב ראוי למגורים, ועם זריחת השמש סיימנו את המלאכה.

בפנים מודאגות ומפוחדות ניגשה אלי האם לשאול כמה יעלה לה ה"תענוג". נזכרתי שכשפתחתי את המקרר, כל שמצאתי בפנים היה בקבוק מים. ידעתי שכל פרוטה שאקח ממנה יהיה מפת הלחם לילדים שלה, ולכן בהחלטה של רגע, על מנת לא להביך אותה, אמרתי לה שיש לי הסכם עם עיריית גבעת שמואל, שאם קוראים לי באמצע הלילה, אז העירייה משלמת. כשראיתי את התדהמה על פניה, בקשתי שלא תספר לכל החברות שלה בכדי שלא ינצלו זאת לשווא. לשמע הבשורה, החלה האם לשפוך ברכות על ראשו של כל מי שעלול להיות קשור לדבר - "יבורך ראש העיר, תבורך המזכירה של ראש העיר, יבורכו השכנים, תבורך אתה". כך, בהרגשה של סיפוק מהחסד שעשיתי הלילה יצאתי לביתי, והסיפור נשכח מליבי.

כעבור 50 שנה, החלטתי שהגיע הזמן לסגור את המרפסת בביתי. הילדים גדלו, התחתנו וחזרו עם צאצאים נוספים, והגיע הזמן להגדיל את הבית. יצאתי למספר חנויות חומרי בניה לקבל הצעת מחיר, והגעתי לחנות "איציק וצורי ובניו". נכנסתי לשיחה עם הבעלים, ששאל אותי מי יהיה הקבלן. השבתי כי אני מתמצא בתחום, לאחר שעבדתי שנים כאינסטלטור ואני יודע את העבודה. לכן, יש לי צורך רק בחומרי בניה. לאחר שהמשיך להתעניין היכן עבדתי והיכן אני גר, הודיע שישלח לי אחר הצהריים את ההצעה.

בשעה 5 אחר הצהריים העירה אותי אשתי בהיסטריה. מחוץ לבית ממתינה משאית מלאה בחומרי בניה והנהג שואל היכן לפרוק את החומרים. רצתי אל החנות של צורי בזעם. לא הייתי מוכן לקבל את הטריק שהוא עשה על חשבוני, והודעתי לו לו שבעיניי לא זו הדרך למכור ואני לא אקח מהם את הסחורה.

"צורי הרגיע אותי, מזג לי כוס מים ואמר: "לפני שאתה הופך לי את השולחן, תסתכל בבקשה בחשבון, תראה שאצלינו הכי משתלם". הבטתי בכעס בדף התשלום - המחיר היה גבוה בהרבה ממה שהתכוונתי לשלם, אך בסיומו של החשבון הופיעה באדום המילה "שולם". כשהרמתי את מבטי המבולבל אל צורי ראיתי דמעות בעיניו. "קראת נכון", הוא אמר, "זה שולם על ידי "עיריית גבעת שמואל". אתה מן הסתם לא זוכר, אבל לפני חמישים שנה דפק על דלתך ילד קטן ורועד מקור וביקש שתסייע לו בבית. הילד הזה הוא אני. כאשר אמרת לאמא שלי שהחוב שולם מהעירייה, אני ידעתי שאתה משקר, אבל כשראיתי את השמחה והתקווה שהענקת לאמא באותו משפט, הבטחתי לעצמי שיום יבוא ואמצא את האיש ואזכה להחזיר לו. כעת, תן לי בבקשה להחזיר לך ולהודות לך מכל הלב".

פרשת השבוע מדברת על קורבן תודה, אותו היו מביאים כתודה על הצלה מסכנה. בימינו שלצערנו טרם נבנה בית המקדש, אנו מברכים את 'ברכת הגומל'.

הכרת הטוב ביהדות מוזכרת כלפי האדם, ואפילו כלפי החי, הצומח והדומם. למה חשוב לומר תודה?

מעבר להגינות אנושית, כאשר אתה מכיר טובה לאלוקים על מה שהוא העניק לך, זה מביא אותך להכיר בחסד ה' אליך, מה שמעורר בך אהבה לה'. בנוסף, הכרת הטוב חשובה בשבילך עצמך. הבעת תודה לזולת, גורמת לך לשים לב שקרה דבר טוב בחייך ומביאה לשמחת חיים. כאשר אתה מודה למי שקיבל אותך לעבודה, פתאום אתה שב לב שקרה דבר טוב בחייך. כאשר אתה אומר 'מודה אני', פתאום אתה שם לב שקרה דבר טוב ומשמח – הנשמה חזרה ומתחיל יום חדש.

אין פלא שהתודה היא הפעולה הראשונה שלנו במשך היום באמירת מודה אני... זו התחלה מצוינת, שתסייע לנו להמשיך את היום כולו מתוך שמחה אמיתית. אז בפעם הבאה שמישהו עושה לכם טובה – זכרו להודות לו. זה יעשה לכם רק טוב!


שבת שלום 
הרב שמואל רסקין
חב״ד קרן אור בודפשט