המורה הדגולה

אבינועם הרש , ט' בניסן תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

נראה שהחירות יכולה להיות דבר מאוד מתסכל ונתון לפרשנויות כשבוחנים עד כמה היא מעשית ומתממשת בעבודתו החינוכית של המחנך או מורה הכיתה במערכת החינוך.

נתון לעשרות שיקולים, ציפית לחצים ואג'נדות, יכול המחנך למצוא את החירות האישית שלו כדבר מאוד מורכב ומסובך:

לפעמים ירצה לדבר עם התלמידים בשיעור חברה על נושא שקשור לליבו וחשוב מאין כמוהו אולם יאלץ לבטל את השיעור בגלל שהמנהלת דורשת ממנו להקדיש את זמן האיכות היקר עם הכיתה להמשך הכנת התלמידים למבחני המיצ"ב שעליהם בית ספר נמדד ומיחצ"ן את עצמו.

אבל בכל זאת דווקא עכשיו, נראה שאין מתאים מלהיזכר בדמותה של האישה הדגולה נחמה ליבוביץ' שלפני שבוע חל יום הזיכרון שלה, זו שרצתה שעל קברה תיכתב רק המילה 'מורה'  (ותודה לסיון רהב מאיר שהאירה את העניין) בכדי לראות איך בכל זאת יכולה מורה אחת להשפיע בחלקת האלוהים שלה ולחולל מהפך בכיתה בדרך החשיבה היצירתית והכל כך אנושית שהכילה וראתה דווקא את התלמידים החלשים והשקופים.

התוודעתי לעניין בעקבות מקרה שקרה:

בסוף בית המדרש החברתי ניגש אליי תלמיד בשקט ואמר לי בקול רועד שהוא ממש רצה לענות על השאלה הכיתתית ששאלתי את כולם, רק שבגלל שלוקח לו קצת יותר זמן להגיב משאר החברים שלו הוא הצביע באיטיות והם כבר ענו את התשובה ואז המשיך:

"אבל שתדע לך המורה, שאני ידעתי את התשובה וזה מאוד מפריע לי שעד שאני כבר אז תמיד אתה בוחר בתלמידים אחרים שהצביעו קודם!".

ואחרי שהלך חשבתי איך שיעור אחרי שיעור בעצם הבחירה האינסטינקטיבית שלי בהעדפת התלמידים מהירי המחשבה והיד אני בעצם מחריב לו את הביטחון העצמי שלו שוב ושוב ושוב.

כשספרתי לחבר שלי על השיחה עם התלמיד, אמר לי:

"בדיוק היום שמעתי סיפור מעניין על נחמה ליבוביץ ז"ל, המחנכת הדגולה שכשכתבה שאלה כיתתית, היא ביקשה מכול התלמידים להגיש לה את התשובות בדווקא בכתב ולא בעל פה, בכדי שגם התלמידים החלשים יוכלו להרגיש שהם משתתפים מבלי שיהיו להם רגשי נחיתות שהחזקים כבר התפרצו וענו. בצורה כזו, יכלה גם בסוף לעבור בין התלמידים בכדי לבדוק את התשובות שלהם ולתקן במידה וצריך".

ופתאום חשבתי איזה הבדל תהומי יש בין המתודולוגיה שהתרגלתי אליה:

שאלה ובום! ישר לתת לתלמידים הטובים להפציץ את השאלות לבין המים שקטים חודרים עמוק של המחנכת הכל כך אדירה הזו

לך תדע, אולי אם הייתי נוהג יותר פעמים לבקש מכל הכיתה לענות על השאלות בכתב ובאמת לתת גם לתלמידים היותר חלשים הזדמנות אמיתית לממש את עצמם, הייתי מצליח לבנות יותר ויותר תלמידים בעלי דימוי עצמי גבוה

ולא מדגיש ומקבע לתלמידים החלשים את הביטחון העצמי שלהם בג'ונגל הכיתתי של החזק מקבל את ההזדמנות לענות נכון.