מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם

הרב משה כהן , י' בניסן תשע"ח

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח (שמות פרק יב, כא)

כל שנה אנו יושבים בליל הסדר מקיימים את מצוות ההגדה אוכלים מצה ושרים הלל בשמחה על הישועה שעשה ה' לנו ולאבותינו. אבל עדיין ישנה מצווה אחת מהתורה שעוד חסרה ועליה נקרא החג –קרבן פסח. הפסח ביטא יותר מכל את קדושת הבית היהודי במצרים. איך שנצטוונו לשחוט אותו ולמרוח את דמו על מזוזות הבית והמשקוף שלנו כאילו היו מזבח, לאכול את הקרבן בבית בלא לצאת ממנו או מהחבורה כאילו היו ירושלים עיר הקודש שאין לצאת ממנה, לאכול אותו בלא חמץ ככל קרבן שלא קרב על חמץ במקדש.

קרבן פסח הינו הקרבן היחיד שרובו נאכל לנו כאילו היינו כהנים בבית המקדש. עליו נכרתה הברית ביננו לבין הקב"ה להיותנו עבדיו והוא לאלוקינו וכן היה בכל התקופות: יהושע, חזקיהו המלך, יאשיהו, עזרא ונחמיה. המרכיב שבונה את הקשר ביננו לקב"ה חסר ועל כן אנו מתפללים בכל פסח שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.

אך אפשר שיהיה אחרת. לא מספיק להתפלל יש להתכונן באמת מתוך אמונה שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל ולהימנות על כבש על מנת שניתן יהיה לשוחטו לכשיבוא משיח בעז"ה עוד קודם הפסח. אז כבר נוכל לומר בפה מלא שאנחנו האמנו בביאתו והתכוננו לכך שנוכל לקיים את מצוות קרבן פסח שבביטולה חייבים כרת.

בעצם ההימנות לא עוברים על כל איסור ולא יוצאים חוצץ כנגד כל החלטה רבנית כיון שאין מקדישים את הבהמה ואפילו לא קונים אותה בפועל אלא מתחייבים שאם תהיה לנו הזדמנות אנו מתחייבים לרכוש בכסף מלא את הכבש.

יש במעשה זה ביטוי לאמונה אמיתית בביאת משיח ולא מס שפתיים בעלמא. כך מבאר הרמ"א את המנהג לפתוח את הדלת בליל הסדר כי הלילה משומר ממזיקים ובזכות אמונה זו יבוא משיח צדקנו.

כידוע, על מנת להקריב קרבן פסח אין צורך בבנין בית המקדש עצמו כי מקריבים אע"פ שאין בית (זבחים קז ע"ב; רמב"ם בית הבחירה ו, טו). גם אין צורך בטהרה על ידי אפר פרה אדומה שכן פסח קרב בטומאה אם כולם טמאים בטומאת מת (פסחים צה ע"ב; רמב"ם קרבן פסח ז, ח). ממילא אין כל מעכב שהפסח יוקרב עוד השנה בהיתר הרשויות (שו"ת חת"ס ב, רלו) או בביאת משיח צדקנו לכל הדיעות.

המינוי נעשה על כבש זכר מגיל שמונה ימים ועד גיל שנה (רמב"ם קרבן פסח א, א). בשלב זה אין להקדיש אותו לקרבן פסח. המינוי כולל כל מי שמסוגל לאכול כזית בשר (רמב"ם קרבן פסח ב, ג) בין איש ובין אשה ואפילו קטנים.

גם אשה שטמאה טומאת יולדת וכבר עבר זמן טומאתה וטבלה לכך מותרת באכילת הקרבן אע"פ שהיא מחוסרת כיפורים כי טומאתה קלושה והריאה שיכולה לכנס למחנה לויה ואפילו לעזרת נשים היכן שטמא מת לא נכנס ובפסח הבא בטומאה גם טומאתה הקלושה נדחית (אע"פ שביסוד טומאתה היא טומאה היוצאת מגופה ראה רמב"ם קרבן פסח ו, ד –שעוסק בפסח הבא בטהרה, והשווה ז, ח והל' ביאת מקדש ג, ו; זבחים צה ע"ב).

אם טרם נמנתם על כבש בחבורה מסודרת לכו ועשו זאת עכשיו ובכך נזכה לקרב גאולתנו בעז"ה.

לפרטים נוספים: משה כהן www.ravcohen.com /moshecohn31@gmail.com