על אבולוציה חברתית

עלינו להבין את מקומו של מי שאינו יודע לשאול בבית הספר. אל לנו כמחנכים וכהורים לבקש מהתלמיד כבר בשלביו הראשונים לדעת לאן הוא רוצה להגיע.

הרב ברוך אפרתי , י' בניסן תשע"ח

הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי
צילום: עצמי

אחת מנקודות השיא בהגדה היא ההבחנה בין ארבעת הבנים שלנו- "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

בקריאה ראשונה נראה שההגדה מספרת לנו על ארבעה בנים נפרדים שאינם קשורים האחד לשני. 'אחד חכם, אחד רשע וכו''. התורה מסבירה מה לענות לכל בן בנפרד.

לעניות דעתי ישנו עומק מיוחד ונוסף בדברים אלה של ההגדה. אני סבור שארבעת הבנים 'שאינו יודע לשאול, תם, רשע וחכם', מציינים גם שלבי התפתחות אשר עובר כל אחד מאיתנו במהלך חייו האישיים, ואשר עוברת גם החברה הישראלית כולה. ארבעת הבנים מציינים התפתחות חברתית וחינוכית, ולא רק ארבע זהויות יחידות בלבד.

ההגדה באה לחדש כי האדם הפרטי והחברה הישראלית הצעירה, חייבים לעבור ארבעה שלבי התפתחות חשובים, המקבילים לגוף, נפש, רוח ונשמה :

השלב הראשוני- 'שאינו יודע לשאול'. זהו השלב הגולמי, בו הבן הצעיר והחברה הישראלית בתחילת דרכה אינם בעלי מודעות עמוקה לסובב אותם, ועיקר דאגתם היא לחיזוק הבניין הגופני-החומרי, של האדם ושל המדינה. בשלב הזה, האדם אינו עסוק בשאלות ערכיות אלא בגופו, והחברה עסוקה בבניין התשתיות החומריות בארץ ישראל, ולא בשאלות רוחניות.

השלב השני-'תם'. זהו השלב בו יוצאים האדם הפרטי והחברה הישראלית אל העולם. ה 'תם' זקוק לבניין הנפש, הוא תמים ועדין, ומרכז את כוחו בעיצוב הכלים הנפשיים עבור העתיד. הוא שואל בכלליות רבה 'מה זאת?' ומחפש את דרכו לראשונה כאדם וכעם.

השלב השלישי-'רשע'. זהו השלב, בו לראשונה האדם הפרטי והחברה הישראלית מנסים את המציאות ומקשים עליה. הרשע תלוי ועומד בין עולם התם לבין עולם החכם. המפגש של הבוסר האנושי עם המציאות הדתית, גורם לרשע לבוא לידי ביטוי. הרשע המודרני דורש שהכל יהיה לרוחו, הוא דורש סדר גבוה ומובן לשכלו, דבר שלא תמיד ניתן במציאות- 'מה העבודה הזאת לכם?'. ומכאן הכפירה בימינו.

השלב הרביעי- 'חכם'. זהו השלב העליון, בו האדם והחברה הישראלית מגיעים אל שיווי המשקל הנכון, בו האדם מגלה את נשמתו, ומזהה את הקצב הראוי לניהול החיים. הוא מבין את מורכבות התורה, 'עדות, חוקים, משפטים'. הוא אף מקבל את העובדה שלעיתים הוא חלק מהחוויה- 'ד' אלוקינו', ולעיתים לא- 'אתכם'. החברה מוצאת את הייעוד הרוחני שלה- 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'.

בכל שלב קונה ה 'בן' מעלה חדשה, לבניין האישיות השלימה- הגוף, הנפש, הרוח והנשמה. במיקרו, כל שלב צריך להגיע בכל אחת ואחד מילדינו, ועל ההורה והמחנך להיות ערוך לכך. ובמאקרו, כל שלב אף צריך להופיע גם בחברה הישראלית, כשלב התפתחותי לקראת ביאת משיח בן דוד.

לפיכך עלינו להביט לעומקה של החברה הסובבת אותנו, ולחנך את ילדינו בהתאם להתפתחות השלבים-

עלינו להבין את מקומו של מי שאינו יודע לשאול בבית הספר. אל לנו כמחנכים וכהורים לבקש מהתלמיד כבר בשלביו הראשונים, לדעת לאן הוא רוצה להגיע. אל לנו לדרוש ממנו את שאינו יכול לתת. מותר שלא לדעת לשאול, ובמיוחד בגילאים הנמוכים.

עלינו לטפח את התום בקרב הנוער. נטישת ה 'אידישקייט' לטובת מושג ה 'מורכבות', הוא דבר שאינו בריא. ודאי בסופו של יום, כולנו שואפים לבניין ילדינו כילדים בעלי ראיה מורכבת ובוגרת. אך עלינו להקפיד שהדגשת המורכבות לא יבואו על חשבון התום הנפשי, הילדותיות המחוברת בעומקה אל הקודש של סבא וסבתא.

עלינו להבין את מקומו של הרשע בישראל. מבית המדרש של מרן הרב קוק למדנו כי הרשעות המודרנית נובעת מבוסר רוחני, חסרה ברשע עמדת הנשמה של החכם, זו המביטה אל עומק המציאות ומבינה את הדרך הראויה. אמנם, הרשע מעודד את העולם האמוני לפתח בעצמו כלים וכן יעדים ברמה גבוהה, כדרישת הרשע. הרשע הוא הקטליזאטור של הקודש (השלב של החכם), ומכאן הערך של השלב הזה בהתפתחות האומה בכלל והנוער הישראלי בפרט. הרשע אינו לגיטימי כלל, אך עלינו לזכור מנין הוא מגיע ומה יביא לתיקונו.

ולבסוף, עלינו להגיע כחברה ובמחנכים לדמות החכם, הרב קוק ביאר כי הדור שלנו זקוק לחכמים המסוגלים  להתמודד עם עולם הכפירה האידיאולוגי (שלב הרשע בהגדה)- "גבורי כח יודעים, שגלוי כח זה (של הכפירה האידאלוגית) הוא אחד מהחזיונות הבאים לצורך שכלולו של עולם, לצורך אמוץ כחותיה של האומה, האדם והעולם. אלא שבתחלה מתגלה הכח בצורת התהו, ולבסוף ילקח מידי רשעים וינתן בידי צדיקים, גבורים כאריות, שיגלו את אמתת התקון והבנין" (זרעונים)

בקוראנו את ההגדה, נתחזק בהבנת הילדים שלנו והבנת החברה הישראלית המתפתחת, וניתן את החינוך המתאים לסביבה, בכל שלב ושלב.