קשרי הון שלטון או לב של בטון

תיאוריות קונספירטיביות יאמרו כי ההגנה בחירוף נפש על בעלי ההון בבנקים היא פשוט תוצאה של אטימות לב וניתוק מהעם היושב בציון.

ד"ר שלמה קרעי , י"ג בניסן תשע"ח

ד"ר שלמה קרעי
ד"ר שלמה קרעי
צילום: עצמי

יש שיאמרו כי בקליקה הסגורה של מגדלי השן יד רוחצת יד ולכן אותן האוחזות בהגה הכלכלי של המדינה דואגות שלא תיפגע קצה הציפורן של בעלי ההון בבנקים.

תיאוריות פחות קונספירטיביות יאמרו כי ההגנה בחירוף נפש על בעלי ההון בבנקים היא פשוט תוצאה של אטימות לב וניתוק מהעם היושב בציון. 

"כנגד ארבעה שותפים ניטלת משכנתא: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל".

החכם - הוא הבנק. היודע לייצר עמלות, הצמדות וריביות יש מאין ודואג לכך שלא יישאר לנו מרווח נשימה לחשוב על זה... קחו לדוגמה את העמלה המופרכת על ערבות בנקאית מגובה בפיקדון השכיחה בתהליכי שכירות ובנייה. לצורך קבלת הערבות, הלקוח מפקיד את גובה הערבות, נניח 50,000 ש"ח בידי הבנק, הבנק סוחר בו ומתעשר בזכותו, ולא זו בלבד אלא שהרוכש משלם לבנק עמלה של כ-3% מידי שנה על "הזכות" הגדולה שהבנק מוכן לסחור בכספו. בדוגמה זו, כל שנה הרוכש משלם לבנק למעלה מ-1,500 ₪ ריבית על כספו שלו. למעשה, הרוכש מלווה לבנק 50,000 ₪ בריבית של מינוס 3%. רק גאון יכול ככה להרדים ציבור שלם לאורך זמן.

הרשע – הוא החוטא ולא לו ומשתף פעולה למרות שלא מרוויח כלום לכאורה... החל מהגורם הממשלתי המקצועי, היודע לפרטי פרטים את כל מעלליו של הבנק, שומר על קשר של שתיקה ואף נותן גיבוי בטענות פסאודו-כלכליות כמו למשל בנושא עמלת פירעון מוקדם על המשכנתא.  וכלה ביועצי אחיתופל וקבוצות רכישה למיניהן. בקבוצות רכישה למשל, מלבד הסיכונים הקיימים בהן (ע״ע חפציבה, ענבל אור ודומיהן), הן לעיתים קרובות משתפות פעולה עם הבנקים ומציעות ללקוחות מסלול יחיד ״ומיוחד״ הכולל ריביות מופקעות והצמדה נהדרת לרווחת הבנקים.

התם - הוא הלקוח, שכשימליצו לו על מסלול עם הצמדה ובריבית משתלמת במיוחד (לבנק...), לא ישאל שאלות ויסמוך על הפקידה הנחמדה שבאותו הרגע הניחה ריחיים על צווארו.

שאינו יודע לשאל - הוא לצערי הרגולטור... המקבל את הכל כתורה מסיני כולל: תשלום ריבית בשיעור מופקע לבנק על כסף שלנו שלן בכספות הבנק; התערבות קיצונית של בנק ישראל בשיקול דעת הלקוח לגבי תמהיל המשכנתא - תקנה מלפני שבע שנים שבעקבותיה אנו משלמים מיליארדי שקלים ריבית עודפת מידי שנה. תקנה המהווה הלכה למעשה עליה של למעלה מ-15% במחירי הדיור; ״קנסות״ מופקעים בדמות ״דמי היוון״ בגין ריבית והפרשי הצמדה בעת מחזור משכנתא, היכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים.

ההתנהגות הארוגנטית ותחושת העליונות של בנק ישראל מכוונת רק כלפי הציבור. בבנקים לעומת זאת מטפל בנק ישראל בכפפות של משי. כך למשל ביטל השבוע בנק ישראל בהינד עפעף את מגבלת שיעור המימון שגרמה לבנקים לעלויות גיוס גבוהות. לעומתה, מגבלת שליש הפריים הגורמת לציבור לעלויות מטורפות עד שגם בפיקוח על הבנקים הודו בשיחות סגורות כי הלכו כאן כנראה רחוק מידיי, נשארת ללא שינוי. מקוממת אף יותר מכך היא ההתנהלות לגבי עמלת פירעון מוקדם.

כבר לפני 28 שנה כמעט וביטלו את העמלה לחלוטין בהצעת חוק של חה"כ אברהם פורז ורק בגלל תחנוני המפקח על הבנקים שטען כי במצב השוק הקיצוני דאז הדבר יביא לפגיעה חמורה בבנקים, לא ביטלו בסופו של דבר. למרות שברור לכל כי כבר עשרות שנים אין הצדקה כלכלית לעמלה הזו, ממשיך בנק ישראל לגבות את הבנקים ומכניס לכיסם מאות מיליוני שקלים מידי שנה. לא זו אף זו, גם נושא עמלת ערבות בנקאית שנדון ונטחן עד דק עד שלא נותרה לבנק ישראל ברירה אלא להודיע על הפחתה משמעותית, מסתבר שכשזה נוגע להקלה על הציבור, הדרך בין דיבורים למעשים רחוקה מאוד.

לסיכום, כנראה שהחכם - ילך ויתחכם עוד; התם - יישאר ברוב המקרים בתמימותו; נשאר רק לבקש מ"הבִּיבִּיסיטר" לעזור לרגולטור לשאול את השאלות הנכונות ולהתמקד בנושאים החשובים באמת. לא ממש מעניין אותנו הגבלת שכר הבכירים או הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים וכמובן לא סגירת סניפים ועמדות שירות לצורך התייעלות. הרפורמות למיניהן עושות שינויים קוסמטיים בלבד לטובת הציבור במקרה הטוב וגורמות לפגיעה בשירות ללא תועלת ממשית במקרה הפחות טוב. על הרגולטור "להקהות את שִניו" של הרשע כדי שישתף פעולה ויכניס גם את טובת הציבור למשוואת "יציבות הבנקים", לתקן את התקנות הראויות כחלק ממנגנון רגולטורי שיעשה סדר ב"מערב הפרוע" הזה, ולהגביר את השקיפות בתהליכים אלו על מנת להפסיק את העושק והגזלה לאור היום.

לנגידת בנק ישראל שמבקרת את המדיניות הכלכלית של כחלון נאמר "טלי קורה מבין עינייך" ולשר האוצר נאמר טול קורה זו מבין עינינו...

במקום להכניס את היד לכיס של הטייקונים נוציא להם את היד מהכיס שלנו.

אסיים באנקדוטה מההגדה של פסח ששמעתי משמו של מו"ר הגאון רבי מאיר מאזוז נר"ו: "אף אתה הקהה את שִניו..." – הרשע יכול להפוך לצדיק אם רק נסיר ממנו את הארס הנוטף משִניו: "רשע" בגימטריה 570, "שִניו" בגימטריה 366, "רשע" בלי "שִניו" יוצא בדיוק "צדיק" – 204.