כנגד ארבע בנות דיברה השנה:

אחת, בתו של עדיאל קולמן,

אחת, בתו של הרב איתמר בן גל,

אחת, בתו של הרב רזיאל שבח,

ואחת, בתו של ראובן שמרלינג.

בתו של  עדיאל, מה היא מקשה:

אבא, 

למה שלא תפתיע אותנו בליל הסדר השנה? 

שתגיע לשמוע את הקושיות שלמדתי בגן לכבודך? 

מבטיחה שאמלא אותך בנשיקות וחיבוקים,

יש בי געגועים כל כך עצומים. 

יש לי המון מה לספר לך, 

ואני ממש ממש רוצה בקרבתך.

בתו של  הרב איתמר , גם היא מקשה:

אבא, 

מי יחנך את תלמידך המעריצים את דרך התורה, 

כשככה נעלמת בלי להשאיר מילת פרידה? 

למה אצטרך להיות מובלת לחופה רק עם אמא, 

שאותך כמו כולם כל כך העריצה? 

איך יכול להיות שאדם שעל עצמו עובד כל השנים, 

לא יזכה לראות את הבשלת פירותיו המתוקים?

בתו של  הרב רזיאל , מקשה אף היא:

אבא, 

למה "מתיקות וערבות התורה" שכה אהבת לשיר וללמוד, 

לא הגנה עליך כשהמחבל האכזרי החליט בך לחבול? 

מי ירקוד הלילה אתנו? 

מי יצחיק את כל מי שסביבנו? 

מי ימול בכל מקום בחינם עשרות תינוקות? 

ויחלק על לימוד תורה לילדי היישוב הפתעות? 

מי ידגדג אותי בלי הפסקה, 

ויגיד לי שאני בשבילו המלכה? 

מי יחבר בין דתיים לחרדים, 

כשאתה ככה נעלמת לנו למרומים?

בתו של  ראובן , מוסיפה להקשות:

אבא, מי ינעים את קולו הערב אצלנו בבית הכנסת באלקנה? 

לכולם אתה כה חסר ובפרט למשפחה! 

איך אדם עם לב ונשמה, 

ככה נטש בלי עוד מילה חמה? 

איך נוכל הערב לשיר ולהלל בהגדה, 

כשלכולנו דמעות זולגות ללא הפוגה? 

 ואבא שבשמים שומע את הקושיות ,

ומנסה לענות בין דמעותיו שזבות: 

"אין כמותכן בנות צדיקות, 

קושיותיכן נכונות, כנות וצודקות.

אהובות, מקסימות, נסיכות נפלאות, 

אל נא תבכו, אף שהנכן ללא האבות. 

לא מגיע לכן כלל להצטער, 

בלילה שמח של גאולת ישראל.

אביכן כאן, איתי במרומים, 

אף הוא כמותכן, עם המון געגועים. 

כעת הוא נמצא במקום מיוחד, 

סמוך לכיסא הכבוד הנכבד.

בחרתי בו כשושן בן חוחים, 

אישיות מיוחדת בחוץ ובפנים. 

משמש הוא שליח לעם כולו, 

העולם כולו עומד בזכותו. 

מוסר הוא לכן חיבוקים גדולים, 

ונשיקה חקוקה ללא מילים.

יש דברים שאינכן יכולות להבין, 

בלילה של קושיות, על דברים נסתרים.

אך מבטיח אני, שכל דמעה אני סופר,

 ובליל הסדר שלי, עליכן, למלאכי השרת אספר.