במה חטאו בני אהרון
במה חטאו בני אהרון

לכאורה, מה יש לנו להוסיף על דברי חז"ל, שהם עצמם נתנו במדרשים למעלה מעשרה הסברים לחטאם של בני אהרון. אלא שבנידון דידן חידש הרשב"ם מהלך מעניין. תוספת קלה על דבריו נותנת לנו מבט חדש על הנושא.

כך נאמר בתורה בפרשת שמיני: "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל־הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת־הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד־יְקֹוָק אֶל־כָּל־הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם: [ויקרא פרק ט פסוקים כב-כד]

רש"י מתאר באריכות איך אהרון מאשים את עצמו בכך שלא יורדת אש מן השמיים, ואז משה ואהרון נכנסים לאוהל מועד ומתפללים, יוצאים ומברכים את העם, או אז יורדת אש מן השמיים, ואוכלת את הקורבנות. כך רואים העם שהשכינה שורה בתוכם.

מיד אחר הפסוקים דלעיל, מובא בתורה חטאם של נדב ואביהוא: "וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: [ויקרא פרק י פסוקים א-ב]

כאן מפתיע אותנו הרשב"ם, ומסביר, שחטאם של בני אהרון קדם לירידת האש מן השמיים. בני אהרון ידעו שיש מצווה להביא אש אנושית למרות שיורדת אש מן השמיים, אך כאן, בפעם הראשונה, לא נצרכת התערבות אנושית, ואדרבה, צריך דווקא את האש מן השמיים.

זו לשונו של הרשב"ם :"ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא - קודם שיצא האש מלפני י"י כבר לקחו איש מחתתו להקטיר קטורת לפנים על מזבח הזהב, שהרי קטורת של שחר קודמת לאיברים, ונתנו בהן אש זרה אשר לא צוה אותם משה ביום הזה, שאעפ"י שבשאר ימים כת' ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח, היום לא ציוה ולא רצה משה שיביאו אש של הדיוט, לפי שהיו מצפים לירידת אש גבוה, ולא טוב היום להביא אש זרה, כדי להתקדש שם שמים שידעו הכל כי אש בא מן השמים, כמו שאמר אליהו ואש לא תשימו, לפי שהיה רוצה לקדש שם שמים בירידת האש של מעלה".

כמעט הכול כבר כתוב לפנינו ברשב"ם. צריך להוסיף מעט. בשעה שעם ישראל מחכה שתרד אש מן השמיים, נכנסים בני אהרון עם אש לתוך המשכן. מה יאמרו הכופרים? שהאש שיצאה מתוך המשכן היא בעצם האש שהביאו בני אהרון, ולא באמת ירדה מן השמיים. בכך חטאו בני אהרון בחילול השם.

כידוע, העונש על חילול השם הוא מוות, כדברי הרמב"ם :"אבל המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות" [רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה ד] משה רצה לקדש שם שמיים, בכך שתרד אש מן השמיים.

אם מביאים אש ביום כזה, הרי זה חילול השם שאין עליו כפרה אלא מוות. לכן אומר הכתוב 'אש זרה', ולא 'קטורת זרה'. הבעיה הייתה האש ולא הקטורת.