המערכה על פיסקת ההתגברות 

יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט מסביר מדוע קריטי לאשר את פסקת ההתגברות בהקדם האפשרי בועדת השרים ובכנסת.

נפתלי בנט , כ"ה בניסן תשע"ח

נפתלי בנט
נפתלי בנט
צילום: הלל מאיר/TPS

בשקט בשקט מתחוללת כאן מערכה קריטית על מדיניות המסתננים בפרט ועל גבולות האקטביזם השיפוטי בכלל. מהחשובות שהיו כאן ב- 20 השנים האחרונות. 

נושא המסתננים: יש שתי דרכים מרכזיות להוציא מישראל מסתננים בלתי חוקיים. 

הדרך הראשונה היא הגישה הטקטית--הסכמים עם מדינה שלישית: רואנדה, אוגנדה וכו. חותמים איתם על הסכם, ומעבירים לשם מסתננים בלתי חוקיים גם כנגד רצונם. 

מה הבעיה? 

זה גם מגושם ומצטייר רע להעלות אנשים למטוס כנגד רצונם, וזה גם לא מחזיק מים. ההסכמים האלה תמיד מתפוררים תחת לחץ בג"צ וארגוני זכויות אדם שונים. זה קרה מול רואנדה וזה יקרה מול כל מדינה. זו אשלייה זמנית שלא מחזיקה לאורך זמן. 

האפשרות השנייה היא הגישה האסטרטגית. להעביר מחדש חוק למניעת הסתננות, כך שלא ישתלם למסתנן לשהות בישראל, ולשריין את החוק מפני פסילת בג"צ. פירטתי על כך בפוסט קודם. 

מובן שאנחנו דוגלים בגישה האסטרטגית. היא נותנת מענה קבוע, שאינו תלוי רצונם הטוב של מנהיגי מדינות שונות, ואינה נתונה ללחצים ולבג"צים.

אך יש כאן גם מערכה עמוקה על האקטביזם השיפוטי. בשנים האחרונות בג"צ קושר את ידי הממשלה באמצעות ביטולים רבים מאוד של פעולות ושל חוקים. חוק המסתננים. ביטול תושבות מחבלים. 

בג"צ עושה זאת באין מפריע, ובלא סמכות. לא כתוב בשום מקום שמותר לו לבטל חוק. אך הוא מבטל. בג"צ גם אינו נושא באחריות לתוצאות החלטותיו. הפגיעה בהרתעת מחבלים, קריסת יציאת המסתננים ועוד. יתרה מזאת, בשל אותה אגרסיביות, נוצר אפקט ״צינון״ שהממשלה מראש נמנעת מפעולות מחשש מבג״צ. כמו גירוש מחבלים למשל. 

פיסקת ההתגברות תאמר לבג"צ: חברים, עד כאן. הפרזתם באקטביזם השיפוטי שלכם. הגזמתם. אנחנו מציבים לכם תמרור על מנת שתרסנו את עצמכם. החלטנו שיש חוקים מסוימים שאינכם יכולים לבטל. 
כרגע את חוק מניעת ההסתננות לא תוכלו לבטל. אם תפריזו בשימוש בכוחכם, ניאלץ שוב להציב לכם גבולות. 

אנחנו רוצים בג"צ חזק ששומר על זכויות הפרט מפני עריצות שלטונית, אך איננו מקבלים בג"צ שמתערב ביד קלה בהחלטות של מדיניות. 

אלא מה? 

מטבע הדברים, רוב הגורמים המשפטיים מתנגדים מאוד לפיסקת ההתגברות. לכן הם מפעילים לחצים אדירים נגד החוק, כולל על גורמים משמעותיים בממשלה. יש הסתברות לא רעה שבג"ץ יאשר את מתווה אוגנדה ואז אחרי אישור המתווה יגידו בממשלה: "טוב, יש פתרון. לא צריך כבר פיסקת התגברות".

פתאום אחרי אינספור פסילות של הסכמים, דווקא הסכם אוגנדה יעבור. אך "הסכם אוגנדה", כאמור, הוא פלסטר חלש מאד. ואז, עוד מספר חודשים שוב ייפרם "הסכם אוגנדה" בשל לחצים אבל שעת הרצון של פיסקת ההתגברות כבר תחלוף. אז מה אנחנו צריכים לעשות? להתכנס כמה שיותר מהר ולהעביר בממשלה את פיסקת ההתגברות. לא שום דבר אחר. לא חוק יסוד ההגירה (שגם יכול להיפסל על ידי בג"צ, כפי שבג"צ כבר אמר) ולא אוגנדה. פיסקת ההתגברות. 

מה הציפייה שלי מראש הממשלה? להעביר, כבר היום/מחר את פיסקת ההתגברות בממשלה כפי שכבר הבטיח ביום חמישי האחרון. מה הציפייה שלי מכם? תלחצו על העברת פיסקת ההתגברות. למען תושבי דרום תל אביב. למען החזרת האיזון למערכת המשפט. למען מדינת ישראל.