שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ

אבי רט , כ"ז בניסן תשע"ח

אבי רט
אבי רט
צילום: ללא

לפני מספר שנים הגעתי להלוויה של יהודי ניצול שואה, ששכל את כל משפחתו בערבות פולין, ושכל את בנו אהובו במלחמת שלום הגליל בלבנון.

משהגעתי לבית העלמין, התוודעתי לראשונה לחלקה הכל כך מיוחדת הזו בה נקבר- 'חלקת ההורים השכולים'. מתברר שבמקום שיש בית עלמין אזרחי ליד בית העלמין הצבאי, מוקדשת חלקה מיוחדת להורים שכולים, כדי שבהגיע יומם של ההורים השכולים הם יוכלו להיקבר הכי קרוב שאפשר לבנם או ביתם בנפלו במערכות ישראל.

תוך כדי ההלוויה שוטטתי בין המצבות וראיתי שעל רבות מהן מופיע הכיתוב הבא- פה נטמן פלוני אלמוני ,ונרשם שמו שם הנפטר, ובהמשך המצבה היה כתוב- לזכרם של הוריי אלו ואלו שנרצחו בשואה, ולזכרו של בני שנפל במלחמה זו וזו.

שלושה דורות על מצבה אחת. הנפטר. הוריו שנרצחו שם, ובנו שנפל כאן.

אינני בקיא בבתי עלמין ברחבי העולם, אולם דומנו שחלקת הורים שכולים, על כל מה שהיא מבטאת בדור שלנו- יכולה להיות רק במדינת ישראל.

החלקה הזו, והמצבות הללו הם הסיפור של הדור כולו. דור שעבר מסע מטלטל במאה האחרונה- מסע שיש בו עליות ונפילות, שואה וגבורה, מדינה ומלחמות, גלות ועצמאות, עבדות וריבונות.

אין אף עם אחר בעולם שקורות חייו דומות ולו במשהו למה שעבר על עמנו במאה השנים האחרונות הללו. שנות תופת ומופת שלובות וכרוכות זו בזו.

רק בעם היהודי מופיע הביטוי 'נצר אחרון' בהקשר החיבור בין יום השואה ליום הזיכרון. הביטוי 'נצר אחרון' מסמל את 144 ניצולי השואה שהיו נצר אחרון למשפחותיהם, עלו ארצה ונפלו במלחמת השחרור מבלי להשאיר אחריהם משפחה והמשכיות.

יום השואה ויום העצמאות ה- 70, מזכירים לנו שדור הניצולים משם ודור לוחמי השחרור מכאן הולך ונעלם. כך דרכו של עולם. הזיקנה והמוות אינם פוסחים על אף אחד.

ולנו, נותר עוד חלון הזדמנויות קטן ואחרון לקיים בנו 'שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ'. לשמוע מהם שוב ושוב את סיפוריהם מכלי ראשון, לתעד, לצלם, להקליט, ולהשיב להם בחיבוק, בחום, בהכרת הטוב ובכל האהבה שהם ראויים לה בשנותיהם האחרונות כאן איתנו.

נותר לנו חלון הזדמנויות אחרון לספוג מחכמת החיים העצומה של אלו שחלקם בקושי למדו כמה שנים בבית ספר , שהשכלתם הרשמית מעטה, אך חכמת החיים שלהם אין ערוך לה. היא זו שעמדה להם בעת מצור ומצוק, היא זו שנסכה בהם את העוז והאמונה בשנות הקמת המדינה, היא זו שכלכלה את צעדיהם בארץ במשך שנות דור.

נותר לנו חלון הזדמנויות אחרון לספוג מאנשים שגדלו בצניעות, בלי ווצאפ ופייסבוק, שעבדו קשה לפרנסתם תוך גילוי מוסר עבודה ונאמנות ללא סייג, ששירתו את המולדת בלי לשאול מה יוצא לי מזה ומה מגיע לי בתמורה.

נותר לנו חלון הזדמנויות אחרון לאחוז בשיפולי גלימתם של דור נפילים שהפקיד בידינו פיקדון של דורות.

ולוואי ונדע לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, ולוואי ונהיה ראויים לפיקדון ולזיכרון.

פורסם בעלון שבתון