פְראבְדָה

בפארבדה לא מציגים נתונים על הנזקים הרפואיים שנגרמים ללוחמות, או מחקרים מבהילים על מוטיבציה בשפל בגדודים המעורבים

דודי וכטל , כ"ח בניסן תשע"ח

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

פְראבְדָה = (ברוסית: 'האמת'). העיתון היומי העיקרי בברית המועצות אשר היווה כשופר הרשמי של המפלגה הקומוניסטית במהלך שלטונה בין השנים 1918 ל-1991. שימש כביטאון של המפלגה הבולשביקית בתקופת המהפכה והביע את עמדתו של המשטר הסובייטי בתקופת המלחמה הקרה.

הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, העניק ראיון חג לעיתון 'ידיעות אחרונות' במסגרתו הוא נשאל גם על סוגיות שעוסקות בצה"ל ומעמדו בחברה הישראלית. אז אומנם ריאיון אמתי לא היה שם, שאלות קשות לא נשאלו, אבל לְמה שכן נאמר ראוי  וכדאי להתייחס.

1) הרמטכ"ל תהה על הסערה סביב הרעיון להכניס בנות לטנקים. "מה הבעיה", הוא שאל, ואז הוסיף: "הבנות בטנקים היה ניסוי מצומצם שהצליח". אז להלן סיפור קצר על ה"ניסוי שהצליח". בתחילת אחד מהקורסים האחרונים של מפקדי פלוגות בשריון, נשאל מפקד החַיִל על הרעיון לשלב שם בנות. 'הניסוי', כך אמר המפקד, 'הוא לא יוזמה שלנו, מדובר בהנחיה שהגיעה מהמטכ"ל, שמעוניין לשלב בנות בכל מקום אפשרי'. עוד הוא סיפר לחניכי הקורס שבעבר, לפני כעשרים שנה, כבר היה ניסוי דומה, ניסוי שנכשל ונגמר בגלל בעיות רפואיות חמורות מאוד שאובחנו אצל המשתתפות. 'אז מה ישתנה הפעם?' תמהו החניכים. 'אה, הפעם הניסוי חייב להצליח. זה לפחות מה שנאמר לנו ועל כן החיילות המשתתפות אינן כאלה שגויסו לאחרונה אלא כמה חיילות ג'אבריות שכבר סיימו מסלול בקרקל'.

לקראת סיום אחד מקורסי החובלים האחרונים, בישיבת סגל של מפקדי הקורס, שאל מפקד חיל הים את מפקד הקורס כמה בנות עתידות להגיע בסיום הקורס לספינות הסער. כל הנוכחים בחדר פרצו בצחוק. הלא הדבר ידוע ומקובל שלספינות הסער, שהן הכוח ההתקפי המשמעותי של חיל הים, ישנה הפריבילגיה לקבל אליהן חובלים רק על פי נתונים מקצועיים. כלומר, רק הטובים ביותר משובצים בהן, מה שאומר שעד כה בנות לא זכו לשרת בהן. מפקד חיל הים לא צחק, הוא שאל שוב. משלא נענה הוא הסביר לנוכחים בחדר שישנה הנחיה מהמטכ"ל שכבר בסיום הקורס הקרוב יגיעו לספינות הסער בנות. 'ולא רק אחת או שתיים', הוא הוסיף. כנראה שזה עוד "ניסוי שהצליח".

שני המקרים הנ"ל מצטרפים לשורה של מקרים הידועים לנו, ומן הסתם לשורה ארוכה יותר של מקרים שאינם ידועים לנו, על הורדת רף הכשירות המבצעית בצה"ל מתוך רצון לאפשר לכמה שיותר תפקידים להיפתח בפני בנות.

2) "ישנם גופים שיש להם אג'נדה לספר שצה"ל ממומן ע"י הקרן החדשה ושהוא הולך ונחלש", אומר הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט. עוד הוא מוסיף ש"הם לקחו כמה קצינים מתוסכלים לשעבר והם מספרים סיפורים".

באיזה גופים מדובר, כבוד הרמטכ"ל – המכינה הקדם צבאית בעלי? לאיזה קצינים אתה מכוון את דבריך – האם לגיבור ישראל אביגדור קהלני והאלוף במילואים יפתח רון טל? אולי אלו אלוף משנה במילואים רז שגיא מחבר הספר 'נלחמות בצה"ל', או מי שגם שירת כמג"ד בשריון הרב יגאל לווינשטיין? כבוד הרמטכ"ל, גם תחת פיקודך היום בצבא ישנם "קצינים מתוסכלים", אפילו כאלה שאתה מאוד מעריך, שמתקשרים למי שהם רק יכולים ומבקשים 'אל תרפו מהמאבק, המצב בצבא הוא עוד הרבה יותר גרוע ממה שאתם מתארים בכתבות ובמאמרים שלכם'. מהיכן הגיעו כל "הגופים שיש להם אג'נדה", מהיכן צצו כל "המתוסכלים" הללו, היכן הם היו עד לשנתיים האחרונות?

3) "זיהיתי שבצה"ל אין פקודת שירות משותף... כל מפקד עושה מה שהוא מבין, וכל הזמן יש תלונות". ואת כולן פתרת בכך שקיבלת את הפקודה החדשה! האמת היא קצת שונה: וועדת היגוי של יוהל"ן, שבינתיים הפכה ליוהל"ם, כתבה את הפקודה במשך ארבע שנים. במשך כל הזמן הזה הרמטכ"ל הקודם, גנץ, נמנע מלקבל אותה ודחה את כל בעלות האג'נדה בתירוצים שונים ומשונים. הוא היה מספיק חכם להבין שאין בפקודה החדשה שום בשורה או פתרון יעיל למציאות הצבאית, כי אם רק ניסיון להלביש על הצבא תפיסת עולם פמיניסטית רדיקלית. אתה לעומתו, בחרת לקבל את הפקודה.

4) "אחרי שנה נפגשתי עם הרבנים וארגוני הנשים, והפקודה עברה עידונים קלים". אמת. למרות כל מה שאומרים השותפים לפגישה החשובה בין הרבנים לרמטכ"ל, מעט מאוד הושג בה. להלן חלק ממה שלא שונה: * חיילים דתיים מחויבים להשתתף בטקסים רשמיים שתתקיים בהם שירת נשים. * לא הוחזר הסעיף שהיה בפקודת השילוב הראוי שקובע כי שילוב נשים מותנה בחוסר פגיעה בתפקוד המבצעי. * עדיין ניתן לשבץ חייל דתי במסגרת מעורבת בהכשרות.

האמת היא שגם מה שנחשב להישג בפגישה הינו צולע ולא משמעותי: גם כעת קצין ששובץ ליחידה לוחמת מעורבת ורוצה להימנע מלשרת בה, צריך לעבור מסכת בירוקרטית, שכוללת מפגש עם ראש אכ"א (!) והרבצ"ר. כמובן שבדרך הארוכה שלו אל שינוי השיבוץ הוא כבר יסומן כקיצוני ובעייתי.

מלבד כל הפרטים הבעייתיים בפקודה, עוד עולה ממנה הפתעה גדולה: אם עד היום חשבתם שהמושג 'צבא העם' בא לומר שצה"ל הוא צבא העם היהודי, שימו לב לחידוש המרענן: "תפיסת צבא העם, לפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות...". מעניין.  

על כולנה תעלה העובדה המצערת, שלמרות כל הניסיונות להסתיר ולהשתיק, גם ברגעים אלה ממש תאוריית המגדר, כפי שהיא מוסברת במסמך 'מנשים למגדר – הבסיס התפיסתי', זו שדוגלת בטשטוש הזהויות בין המינים, זו שאפילו בחברה החילונית נחשבת להזויה ומופרכת, היא הינה התאוריה בה דוגל צה"ל.

למרות כל הכתוב לעיל, בפראבדה כמו בפראבדה לא שואלים שאלות. בפארבדה לא מציגים נתונים על הנזקים הרפואיים שנגרמים ללוחמות, או מחקרים מבהילים על מוטיבציה בשפל בגדודים המעורבים. בפראבדה לא תוהים על הורדת רף הכשירות והמבצעיות, וגם כמובן שלא תמהים על הניסיון לקבוע ערכים חדשים ולשנות זהויות. הרמטכ"ל אמר ש'הכול טוב' אז 'הכול טוב'. מה לא?