דרכה של תורה

הרב אלי קפלן , ל' בניסן תשע"ח

הרב אלי קפלן
הרב אלי קפלן
צילום: עצמי

כאשר אנו עומדים בימים שלפני יום הזיכרון ועצמאות, ימים שבהם אנו מציינים את ההצלחה הגדולה שבהקמתה של המדינה ואת המחיר הנורא ששילמנו על כך, עלינו להדגיש את המכנה המשותף שעליו נבנתה מדינת ישראל ולחשוב כיצד משמרים ומטפחים זאת. 

הנס הגדול שהיה בה' באייר תש"ח היה בכך שמועצת העם שיצגה את המפלגות השונות בעם הצליחה להגיע לנוסח מוסכם של מגילת העצמאות, נוסח שכולם התפשרו עליו, החל מאנשי השמאל המובהקים וכלה בחרדים.

היום קשה לעלות על הדעת מציאות כזו, לצערנו... 

הקיטוב בעם הולך וגדל, הביטויים החריפים בין שמאל לימין ובין דתיים, חרדים ושאינם הולך ומתעצם. זוהי סכנה שיכולה להפוך בתוך מספר שנים לסכנה קיומית. 

הקריקטורה שהתפרסמה היום, המציגה את בית המשפט העליון כאויב שיש להפעיל מולו את 'כיפת ברזל'  היא דוגמה לכך. 

הרי יטען מי שפרסם, זה בסך הכל קריקטורה,... אנשי השמאל אומרים דברים גרועים לא פחות עלינו... ועוד ועוד טענות שיש בהן מן הצדק. גם אני חושב שיש בעיה בפסיקותיו  של בית המשפט, גם אני חושב, שיש צורך לחקוק את פיסקת ההתגברות, אבל לשאלה איך מציגים את הדברים יש חשיבות עצומה. חכמינו אמרו שבית המקדש השני נחרב על שנאת חינם, לא על חילוקי דעות, אלא על השאלה כיצד לנהל את חילוקי הדעות. כי שכשמנהלים ויכוח תוך האשמות קשות יוצרים שנאה.

ישנם הסוברים שבית המשפט טועה ומחליש את מדינת ישראל בהחלטותיו ואני בתוכם, אולם ישנם הסוברים שהחלטת אלו מגינות על מדינת ישראל.

היכולת של מדינת ישראל להמשיך ולהתפתח, להמשיך ולשגשג הן ביטחונית, הן חברתית, הן כלכלית והן רוחנית, תלויה בלכידות חברתית ובאחדותו של עם ישראל. זוהי צוואת הנופלים וזוהי גם הדרכתה של תורה.

יהי רצון שנדע כולנו לכבד ולהעריך גם את אלו החולקים על דעתנו ולמצוא את המכנים המשותפים של האומה כולה כי רבים הם. להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות, כי זהו הבסיס לקיומנו בארץ ישראל ובמדינות ישראל.