ויתבוננו-חסדי ה'

הרב אריאל לוי , ל' בניסן תשע"ח

הרב אריאל לוי
הרב אריאל לוי
צילום: עצמי

רבותינו לימדו אותנו שהתפילה היא "עבודה שבלב" לכן אנו מצווים לנסות להתפלל מהשכבות הפנימיות ביותר בנפש.

על נוסח התפילה שבסידור שנתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה ברוח הקודש אין להוסיף ואין לגרוע, אבל יש מקומות שאפשר להוסיף בהם בקשות מהלב. רבי נחמן מברסלב שיבח מאד את מעלת התפילה שבה אדם מדבר מתוך ליבו ומפרש שיחתו לה'. אין זו רק בקשת בקשות מה' אלא בראש ובראשונה הודיה לה' על חסדיו.

מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל היה רגיל לדרוש בליל יום העצמאות את הפסוק "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'", ואמר שגם התבוננות היא חסד ה' ולא כולם זוכים לה. זכינו שנולדנו לתוך טובה ולא תמיד אנו יודעים להעריך את הטוב שאנו מוקפים בו. או אז כדאי לקיים את הפסוק "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", לשמוע מדורות קודמים סיפורי ניסים ונפלאות שעשה ה' בדורותינו, ולהתמלא בהכרת הטוב שמביאה לקרבת ה' באמת.

לעיתים אנו עלולים להתמקד בשלילה ולהיות מתוסכלים מן החסרונות. לכן חשוב מאוד להתבונן בחסדי ה' ולהתמלא בשמחה, לצד מה שמייחל עד מאד ליבנו שה' ישיב את שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ותהיה פה בארץ ישראל מלכות על פי תורת ה' בכל תחומי החיים, הפרטיים והלאומיים.

הראה לי ידידי הרב שחר שמואל ששון הי"ו  את תפילת ההודאה לה' שכתב הרב עזרא ציון מלמד זצ"ל. (נכתב לכבוד יום העצמאות הראשון שנחוג בשנת תש"ט והודפס בספרו פרקי מנהג והלכה שיצא לאור בשנת תשט"ו) נראה לי שבקריאתה יש גם מההתבוננות בחסדי ה', והלוואי שמתוך ההתבוננות הזאת נזכה להכרת הטוב על גודל הטובה שה' גמלנו ולהוסיף לקוות לה' שיערה עלינו רוח קדושה וטהרה ויגאלנו גאולת עולם בקרוב:

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

אַתָּה הָאֵל, עוֹרַרְתָּ אֶת-לֵב אֲבוֹתֵינוּ לָשׁוּב לְהַר-נַחֲלָתְךָ, לָשֶׁבֶת בָּהּ וּלְקוֹמֵם אֶת-הֲרִיסוֹתֶיהָ וְלַעֲבֹד אֶת-אַדְמָתָהּ.

וּבַעֲמֹד עָלֵינוּ שִׁלְטוֹן רֶשַׁע וַיִסְגֹּר אֶת-שַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ בִּפְנֵי אַחֵינוּ הַנִּמְלָטִים מֵחֶרֶב אוֹיֵב אַכְזָרִי וַיְשִיבֵם בָּאֳנִיּוֹת לְאִיֵּי הַיָּם וּלְחוֹפִים נִדָּחִים, אַתָּה בְעֹזְּךָ מִגַּרְתָּ אֶת-כִּסְאוֹ וַתְּשַׁחְרֵר אֶת-הָאָרֶץ מִיָּדוֹ.

וּבְקוּם עָלֵינוּ אוֹיְבִים מִבַּיִת וַיִּתְנַכְּלוּ לָנוּ לְהַשְמִידֵנוּ, אַתָּה בִגְבוּרָתְךָ הִפַּלְתָּ עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד וַיַּעַזְבוּ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם וַיָּנוּסוּ בְּבֶהָלָה וּבְחִפָּזוֹן אֶל-מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצֵנוּ.

וּבְבוֹא עָלֵינוּ שִׁבְעָה גּוֹיִם לִכְבֹּשׁ אַרְצֵנוּ וּלְשׂוּמֵנוּ לְמַס עוֹבֵד, אַתָּה בְרַחֲמֶיךָ עָמַדְתָּ לִימִין צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד-חַלָּשִׁים וְרָבִּים בְּיַד-מְעַטִּים וּרְשָׁעִים בְּיַד-צַדִּיקִים, וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עָזַרְתָּ לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְחִיב אֶת-גְּבוּלוֹת מוֹשְבוֹתֵינוּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת-אַחֵינוּ מִמַּחֲנוֹת הַהֶסְגֵּר.

עַל-הַכֹּל אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ, ה' אֱלֹקֵינוּ, בִּכְפִיפַת רֹאשׁ,

וּבְיוֹם זֶה, יוֹם חַגֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ, אֲנַחְנוּ פוֹרְשִׂים אֶת-כַּפֵּינוּ וּמִתְחַנְּנִים עַל אַחֵינוּ הַפְּזוּרִים, וְאוֹמְרִים: אָנָּא, אָבִינוּ רוֹעֵנוּ, קַבְּצֵם בִּמְהֵרָה לִנְוֵה-קֹדְשְׁךָ וְהַשְׁכֵּן אוֹתָם בּוֹ בְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח.

הַרְחֵב נָא אֶת-גְּבוּלוֹת אַרְצֵנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לְזַרְעָם מִנְּהַר פְּרָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם.

בְּנֵה נָא אֶת-עִיר קֹדְשְׁךָ יְרוּשָׁלַיִם בִּירַת יִשְׂרָאֵל וּבָהּ תְּכוֹנֵן אֶת בֵּית-מִקְדָשְׁךָ כִּימֵי שְׁלֹמֹה.

וְכַאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לִרְאוֹת  אֶת-רֵאשִׁית גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ - כֵּן תּחַיֵּנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, וְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, אָמֵן