על חרדים וצבועים אחרים

חרדים קיצונים במהלך הצפירה, חילונים קיצונים בחג הפסח, טקס יום זיכרון פרובוקטיבי של השמאל הקיצוני. לא חסרות דוגמאות לאטימות

ד"ר רון בריימן , ד' באייר תשע"ח

עצמי

כמו בכל שנה, דווקא בימים הרגישים ביותר בלוח השנה העברי, יש מי שמפגינים זלזול ברגשות הזולת, ויש מי שמתעדים את ניקור העיניים להכעיס מצד אותם אנשים.

הכוונה היא לתופעה המגונה והמקוממת של התעלמות מן הצפירות לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה (כ"ז בניסן) ויום הזיכרון לחללי צה"ל (ד' באייר). המהדרים חוגגים אפילו בזלילת בשר בפרהסיה דווקא בימים מקודשים אלה. לא מיותר להדגיש שאותם מזלזלים, הם עצמם משתמטים מחובת השירות הצבאי, וממילא אין להם ייצוג בבתי העלמין הצבאיים.

אנשי תקשורת מקושרים משתמשים בחוסר ההתחשבות המופגן של מיעוט בקרב החרדים כדי לתעד ולנגח את הציבור החרדי בכללו.

אבל, אותם מתעדים צבועים ואטומים שובתים ממלאכתם כשבועיים קודם לכן, במהלך חג הפסח, כאשר חילונים לא מעטים מזלזלים ביודעין ובמתכוון הן ברגשותיהם של יהודים אחרים – דתיים וחילונים – והן בחוק, וזוללים חמץ בפרהסיה. מי שמדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק מפרים אותו ברגל גסה, וראש העירייה המנוכר של תל-אביב אינו אוכף את חוקי העזר שעליהם הוא ממונה. מבחינת הזלזול ברגשות האחר אין הבדל בין מעשיהם של החרדים הנ"ל לבין מעשיהם של החילונים הנ"ל. כאמור, חרדים וצבועים אחרים.

בשנים האחרונות נוסף למציאות חיינו סוג נוסף של אטימות כלפי רגשות הזולת: טקס יום הזיכרון (האלטרנטיבי) הפרובוקטיבי, הנערך על-ידי גורמים אטומים בשמאל הקיצוני, אשר מבלים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל דווקא עם נתיני האויב, באירוע שכל כולו פגיעה ברגשות של מרבית המשפחות השכולות ורובו המכריע של הציבור הישראלי. פרובוקציה מכוערת ומקוממת!

ומי מכשיר את השרץ הזה? דווקא בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, אשר משליט את עריצות המיעוט ופוסל החלטה הגיונית ומתבקשת של הרשות המבצעת, במקרה זה שר הביטחון. אף אחד אינו מתנכל לבג"ץ, אבל בג"ץ הגדיש את הסאה בהתערבותו הבלתי מידתית בענייניהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת. חשוב להבהיר: אין חוק עוקף בג"ץ, אבל יש בג"ץ עוקף כנסת! בג"ץ במו ידיו כורת את הענף שעליו הוא יושב, אמון הציבור בו שהולך ונשחק. דווקא כדי לשמור על כבודו של בג"ץ יש צורך חיוני ודחוף ב"פיסקת ההתגברות".

החברה הישראלית רגישה ושברירית. חשוב לצמצם את נקודות המחלוקת ואת האי-התחשבות שגורמי מיעוט קיצוניים בתוכה מפגינים כלפי האחר, ובמקרים רבים גם כנגד הבוחר.