נשיאת מדינת ישראל, מרים פרץ?

נשיאה לא צריכה לכונן יחסים דיפלומטיים, לשאת ולתת, אלא לייצג את מדינת ישראל. אולי דווקא מרים פרץ תצליח לשבור מחיצות ולהצליח יותר מכולם.

ארז צדוק , ז' באייר תשע"ח

ארז צדוק
ארז צדוק
עצמי

'זה עובד? אל תיגע!', זה משפט ידוע של אנשי היי-טק. זה גם הטיעון הנפוץ של מתנגדי המגמה שנוצרה אחרי טקס פרס ישראל, להריץ את מרים פרץ לנשיאות המדינה.

במילים אחרות, אל תקלקלו לנו אותה. אל תכניסו אותה לכל הפוליטיקה הזאת. היא הרי כל כך טובה במה שהיא עושה. וחוץ מזה, אומרים המתנגדים, נשיא צריך להיות פוליטיקאי, לייצג את ישראל בחו"ל, ולה אין את הניסיון הנדרש, לא לזה ולא לזה.

אז לגבי חו"ל, זה יכול להיות שינוי מרענן אם דיפלומטים זרים יפגשו דווקא אותה. דווקא אישה שאיננה פוליטיקאית, שמלאה בחום ואהבת ישראל ואדם. נשיאה לא צריכה לכונן יחסים דיפלומטיים, לשאת ולתת, אלא לייצג את מדינת ישראל. אולי דווקא מרים פרץ תצליח לשבור מחיצות ולהצליח יותר מכולם. נסו רגע לדמיין אותה נואמת בפרלמנט הפולני אחרי חוק הכחשת השואה. מי יוכל עליה?

אני לא מכיר אותה אישית. פגשתי אותה פעם אחת, ביום הזיכרון לפני שנתיים, כשביקרתי בביתה. ראיתי אישה אנרגטית שדואגת למאות המבקרים, מחייכת לקבוצה הזו, מרביצה ציונות ואהבת הארץ בקבוצה אחרת, מקבילה פני נערות ונערים שנכנסו ושואלת כל אחת ואחד מהם היכן הם הולכים לשרת ומתלהבת מכל תשובה, מתפנה לקבל פני אלוף שקפץ לבקר, עוברת לקבוצה נוספת וכך הלאה. וכל זה ביום הזיכרון על נפילת שני בניה.

נכון, כל זה עדיין לא מזכה בכרטיס כניסה לבית הנשיא ובכלל מרים פרץ כנראה תתנגד לרעיון הזה, שזו עוד סיבה לכך שהיא צריכה להיות שם. גם תקציב בית הנשיא שמטריד רבים ובצדק, זו סיבה טובה למנות אותה לנשיאה. חגיגות שמעון פרס שהקפיץ את התקציב פי שלוש ל-60 מיליון שקלים בשנה, לא יהיו שם. התקציב מן הסתם יהיה צנוע יותר אך מכובד ונכון. אבל מעבר לכל זה, ישנה סיבה מאוד טובה למנות את מרים פרץ לנשיאה הבאה.

שלמה המלך ביקש מהקב"ה "לב שומע לשפוט את עמך". רש"י פירש 'לב שומע = שומע לב'. שלמה המלך ביקש וקיבל את היכולת לשמוע את הלב של אלו שעומדים לפניו. לדעת ולהבין את ליבם. נדמה שמרים פרץ קיבלה מהקב"ה חצי ממעלת שלמה. היא קיבלה את היכולת לשמוע, לדעת ולהבין רק את הצד הטוב בליבם של בני האדם.

הנושא הדחוף ביותר לטיפול כיום, הוא הקרע בעם שהולך ומתרחב מדי יום. הקרע בין שמאל לימין, בין חילונים לדתיים ועוד תת-קרעים קטנים-גדולים. במקרים רבים איבדנו את היכולת להקשיב, לקבל ולהכיל דעות שונות מהותית משלנו. הקרע הולך ומתרחב במהירות והגשרים שנדרשים הם רבים, ארוכים וחזקים מדי לבנייה.

הנשיא ריבלין חשב שיוכל לאחות את הקרע, אבל בדרכו המגושמת, עם משפטים כמו "בני עמי בחרו בטרור", רק הרחיב אותו.

כשרוגל אלפר בהארץ, איש שמאל קיצוני שמתעב את דעותיה של מרים פרץ, את הקהילה שלה ואת כל מה שהיא מאמינה בו, כתב נגד פרס ישראל שניתן לה, היא הגיבה: "אני מתה להכיר אותו. אני יודעת שיש שם אדם." ואת החיבוק עם דוד גרוסמן לא צריך להזכיר. מרים פרץ על כל יכולותיה ומעלותיה היא כנראה האדם המושלם למשימה של איחוי הקרע בעם, וזו המשימה העיקרית של הנשיא/ה הבא, כי בזה גם הנשיא הנוכחי כבר נכשל. נכון, היא יכולה לעשות את זה גם בתפקידים אחרים, אבל אף אחד מהם לא ייתן לה את הגב והעוצמה של משכן נשיאי ישראל.

ולא, אף מילה על הבנים ועל מעמדה כאם שכולה. רק על אהבת הארץ הבלתי מסויגת, על יכולת הביטוי המופלאה, על אהבת האדם השופעת, על האנרגיות הבלתי נדלות, על תעצומות הנפש ועל האנושיות שעוטפת את כל זה. עזבו אתכם מעוד פוליטיקאי כנשיא. איחוי הקרעים בעם זו המשימה ב-ה' הידיעה. תהיו אמיצים. תחשבו מחוץ לקופסא. מרים פרץ תהיה אחלה נשיאה.

הכותב הוא מנכ"ל 'קרנות אביב' איש שוק ההון ופעיל חברתי