כל רבותינו אסרו בצורה חד משמעית עליה להר הבית

הרב איתן אייזמן , ט' באייר תשע"ח

הרב איתן איזמן
הרב איתן איזמן
צילום: חזקי ברוך

שאלה: מה דעת הרב בעניין עליה להר הבית?

תשובה: הרב קוק זצ"ל כתב בספרו משפט כהן (סימן צו) דברים מאוד ברורים: "אין לנו כלל ענין הכרעה בין ההרים הגדולים, בין התנאים והאמוראים, ובין רבותינו הראשונים, ביחוד בין הרמב"ם והראב"ד, בדין זה של קדושה ראשונה ושניה של המקדש, אם קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא או לא קידשה לעתיד לבוא".

כי על פי דרך ההוראה הכבושה בישראל, נחשב כל דבר שנשאר בלא-הכרעה אצל הדורות הקדמונים, ביחוד בדבר שלָאוסרים הוא איסור דאורייתא ודאי, ובפרט איסור חמור של חיוב כרת – לספק גמור, ששום אדם אינו רשאי להקל בו... ובפרט בנידון דידן, שכמה וכמה דורות עברו, שנמסרה לנו הקבלה הקבועה, שמחזיקים בדעת האוסרים, ויראים וחרדים הם כל עדת ישראל מלהיכנס אל מקום המקדש מפני הטומאה, בודאי אין זה מן המידה כלל, לקום עכשיו בזמן הזה ולאמר, שנמצאה ההכרעה להקל בזה.

א"כ, הדברים מאוד ברורים. במקומות רבים מפורש שכוונתו היא לאסור עליה לכל שטח ההר. (עי' בכרוזים שפרסם הרב בעברית ובאנגלית, וכן באגרות הראיה ח"ג עמ' קסח, ח"ד עמ' קסה, טוב רואי עמ' רטו, רפט-רצ, לנתיבות ישראל ח"ב עמ' רפב). שמענו את הדברים גם מפי הרב צבי יהודה זצ"ל, שאמר במפורש שאסור לעלות להר הבית, מחמת האיסור של 'מורא מקדש', ומכך שבכל עליה לשם נכנסים לחשש כרת.

זוהי הכרעה ברורה של הרב זצ"ל, של הרב צבי יהודה, של מורנו הרב אברהם שפירא, יחד עם כל רבותינו הרבנים הראשיים לדורותיהם, ומועצת הרבנות הראשית, כולל מו"ר הרב שאול ישראלי, שגם כתב את זה בדרשותיו. הדברים מפורשים וברורים, ולא ניתן בכלל לומר על אותם גאונים שחשבו אחרת. כך שניתן לומר בוודאות, שאסור לעלות להר הבית.

האיסור לא תלוי במדידות כאלו ואחרות

אנחנו גם לא יכולים לסמוך על המדידות, לעומת אלה הטוענים שאחרי שמדדו נשתנו הדברים. איננו יודעים בבירור את הדברים, אלא הכל זה ע"פ השערות. כאשר הביאו לרצי"ה חוברות שכללו חישובי שטחים המותרים ואסורים בהר הבית, הרצי"ה לא רצה להסתכל עליהן בכלל, ואמר לכותבי החוברות: "בשביל מה אתם כותבים את כל הדברים הללו? בשביל להכשיל עוד אנשים בכרת?! עוד חתיכת כרת?! מה אתם רוצה שעם ישראל יעבור עכשיו?!". אלו דברים חריפים וחמורים, ולא סתם מליצות. היה ברור חד משמעית, שאין שום אפשרות ורצון להתפייס בעניין העליה להר הבית, ושזה לא תלוי במדידות כאלו ואחרות.

ראינו על רבותינו – מהו 'מורא מקדש'

בנוסף, צריך להכיר קצת גם את מדרגת ה"מורא-מקדש" של הרצי"ה. מי שראה אותו עומד ומתפלל בדבקות ליד הכותל, ראה את המורא והרצינות והקדושה המדהימים שהוא חש שם. הוא אף היה נזהר שלא לשים את אצבעותיו בתוך חרכי הכותל, כי גם זה לדעת הרב זצ"ל כבר חלק מקדושת הר הבית. גם כשהוא היה נפרד מהכותל - הוא חיפש את האבן הבולטת ביותר, התכופף אליה ונשק בה, כדי שחס ושלום לא יתקרב יותר ממה שמותר. וכמובן הפרידה, איך הוא הלך אחורנית, את כל רחבת הכותל, כדי לא להפנות את גבו אל הכותל. ראיתָ עליו מה זה 'מורא מקדש'!

גם מורנו הרב שפירא זצ"ל, היה לו 'מורא מקדש'. פעם אחת רצינו לקחת אותו לבקר במנהרות הכותל. הוא מאוד פחד. אמרנו לו שמנהרות הכותל זה הרי בסך-הכל מעֵבר לכותל ואין ממה לחשוש, והוא ניאות. הגענו עד לפתח של המנהרות, והוא נעצר, אמר: "אני לא מרגיש טוב, אני לא יכול להיכנס". ראיתָ את ה'מורא מקדש' עליו, שמא חס ושלום הוא יעבור במקצת את הגבול. כך צריך להרגיש מול הכותל המרומָם והקדוש.

הדברים החד-משמעיים של הראי"ה והרצי"ה הן כפסק הלכה לדורות

הדברים ברורים וודאיים. לכן, תמוה ומשונה מאוד שיש רבנים, שרוצים להגיד שיש בכוחם לחלוק על הרב צבי יהודה, ואולי גם על הרב זצ"ל, והם חושבים שהם דומים לכל מיני גאוני דורות שידעו לחלוק על גאונים אחרים. הרב צבי יהודה בזמנו אמר חד משמעית, שבענייני כלל ישראל, הרב קוק זצ"ל הוא הפוסק לדורות! וכששאלו אותו – לדורות, הרי הרב לא נמצא כרגע? הוא השיב: נכון, בענייני כלל ישראל הרב זצ"ל ממשיך להיות הפוסק של עם ישראל לדורות.

כך שצריכים להבין, שלא כל אחד יכול לבוא ולומר את ההיפך ממה שאמרו גדולי האחרונים שלנו. אנחנו לא באים להתקיף אף רב, אנחנו רק באים לומר את הדברים בצורה מפורשת וברורה, מה הייתה דעת הרב קוק זצ"ל, הרב צבי יהודה זצ"ל, הרב שפירא זצ"ל, הרב ישראלי זצ"ל, שאנו שותים בצמא את דבריהם ומשתדלים להמשיך את דרכם. גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, חד משמעית, לא הסכים שיעלו ויסתובבו בהר הבית, ואמר על כך דברים מפורשים וברורים.

שאלה: יש טוענים שהרב צבי יהודה לא היה פוסק, וממילא אין לראות את דבריו כמשהו מחייב?

תשובה: מי שהכיר את הרב צבי יהודה, ראה את התשובות שהוא הכין, את המקורות שהוא כתב בעולת ראיה וכו', מבין שאין הרבה אנשים שיש להם את ההיקף והבקיאות המיוחדים שהיו לו, בכל הש"ס, ירושלמי, פוסקים, ראשונים אחרונים שותי"ם וכו'. ומי שהכיר אותו טוב יודע שבעניינים רבים הוא גם פסק, ואין ספק שההדרכות והאמירות החד משמעיות שלו בעניין זה הן כפסק הלכה לדורות!

צריך גם לדעת, שכל גדולי ירושלים, ביניהם למשל הרב אויערבך זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל והרב ז'ולטי זצ"ל, ממש העריצו את הרב צבי יהודה. במו עיני ראיתי את הערצתם אליו. אם הם היו שומעים שאומרים עליו ש"הוא לא היה פוסק" – הם ודאי היו צועקים על כך!

שאלה: יש טוענים: "לא שמענו הסתייגות מהרצי"ה בענין הר הבית"...

תשובה: איזו מין טענה זו? וכי "לא שמעתי" זו ראיה?! אם אתה לא דיברת איתו על זה, אנחנו כולנו כן שמענו ממנו התנגדות חריפה לכך, כמה וכמה פעמים.

הר הבית בידינו!

שאלה: יש טוענים, שככל שיותר אנשים עולים, כך מתחזקת הריבונות שלנו על ההר, ואם אנחנו לא ניכנס להר-הבית, בעצם אנחנו מכריזים 'זה לא שלנו'. כך הריבונות תיחלש, ויש חשש שהר הבית ימסר לערבים?

תשובה: את השאלה הזאת שאלו גם את הרב צבי יהודה, והוא תמיד אמר, בצורה חד משמעית: "הר הבית בידינו!" הוא הסביר שיש לנו שם ריבונות, והסידורים המעשיים בשטח לא משנים עובדה זו. הממשלה, הצבא והמשטרה, הם הריבון והבעלים שם, והם מחליטים מי יפעל שם ומי לא, וממילא האיסורים לא נדחים מפני כך, ואין שום צורך לעלות להר הבית כדי לבסס את אחיזתנו בו. הוא גם הוסיף ואמר, עשרות פעמים: "אנחנו לא עולים להר הבית, לא בגלל שאנחנו לא יכולים, אלא רק בגלל שאנחנו לא רוצים!" – מחמת האיסור ההלכתי החמור.

שאלה: ומה עם הפרובוקציות שהערבים עושים שם?

תשובה: מי שמכיר את הר-הבית, יודע שלא בשטח שאנשים עולים היום זה השטח שבו הם משחקים כדורגל. אפשר לעמוד בהר-הזיתים ולראות בדיוק באיזה שטחים משחקים כדורגל. זה ודאי מסוּר לצבא ולמדינה שלנו, שבאמת יכולה וגם צריכה להשליט שם את הסדר, ולמגֵר את כל הבזיונות שנמצאים שם. אבל זה לא מתיר לנו, כאנשים פרטיים, לבוא למקום שכּל רבותינו אסרו לעלות לשם.

עליה להר הבית – רק כשתחזור הנבואה

בנוסף לאיסור ההלכתי, הרב צבי יהודה גם אמר שלפני בניין בית המקדש יש לנו עוד שלבים נוספים, ביחוד ביסוס מלכות ישראל ומחיית זרעו של עמלק, שקודמים לבניין בית המקדש (ע"פ הרמב"ם בהלכות מלכים א, א-ב). ככל שנבסס את מדינת ישראל כמדינה ריבונית חזקה בכל החלקים שלה, כך נסייע למהלך הגאולה, עד שתגיע המציאות היותר עליונה, שבה תתחדש הנבואה, ואז ודאי נדע בדיוק היכן מקום המזבח, וממנו נוכל למדוד ולבנות את בית המקדש.

שאלה: מתי כן נוכל להיכנס להר הבית, במה זה תלוי?

תשובה: רק כשתחזור הנבואה (טוב רואי עמ' רפט, מאמרי הראיה עמ' 458, וכן אמר הרצי"ה). עד אז לא נדע בוודאות איך לעשות את הדברים. על הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, וכן תעשו". אומר רש"י: "'תעשו' - לדורות". שואל החתם סופר: הרי המשכן, בית ראשון, ובית שני לא היו באותן המידות. גם בית שלישי, לפי נבואת יחזקאל, לא יבנה באותן המידות. אז מה זה "'וכן תעשו' – לדורות"? ומתרץ החתם סופר: שצריכים לקרוא את הפסוק כך: "ככל אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, וכן תעשו - ככל אשר אני מראה אותך" – כל פעם שתרצו לבנות את בית-המקדש אני אַראה אֶתכם מחדָש כיצד לבנותו. ובאמת בבית ראשון ובבית שני הייתה נבואה, ובע"ה גם בבית שלישי תחזור הנבואה, וכל הספיקות יוּסרוּ, ונוכל לעלות בקדושה, ולבנות את ביהמ"ק.

כיסופים למקדש לא מתירים לעבור עבירות

שאלה: יש טוענים: יש לנו כיסופים למקדש, והאיסור הזה חוסם לנו אותם.

תשובה: כיסופים הם לא המפתח לעבור עבירות ח"ו. מי שיש לו כיסופים למקדש, שילמד מסכתות זבחים, מנחות, מידות וכו', יתעלה בתורה, ויתפלל לקב"ה על בנין בית המקדש.

שאלה: ידוע הביטוי, שאומרים תלמידים רבים בשם הרב צבי יהודה ש"בעניין הר הבית אנחנו נטורי קרתא". כיצד ניתן להבין דבר זה? יש אנשים שזה נשמע להם מוזר, הרי גישתנו הפוכה מנטורי קרתא?

תשובה: גישתנו הפוכה מנטורי קרתא בכך שאנחנו שמחים במעשה ה', ואנחנו יודעים לומר על הגאולה - "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". אך זה לא מתיר לנו לעשות איסורים. ולכן, לגבי עליה להר הבית, שאין בה שום מצוה, אלא רק איסורים, וחששות כרת חמורים, אומר הרב צבי יהודה - "אנחנו נטורי קרתא", אנחנו מחמירים ולא מקילים בקדושת הר הבית. לכן, מי שחש את קדושת הר הבית, ומבין מהו 'מורא מקדש', מפחד מלעלות להר הבית.