אתה אור אין סוף!

הרב יוסי יזדי , י"א באייר תשע"ח

יוסי יזדי
יוסי יזדי
צילום: עצמי

בפרשה נאמר "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם".

בספר "הלקח והלבוב" כותב: "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם, שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה, 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם, וכשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו.

"ולא תחללו את שם קדשי" זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים "אשר לא נשא לשווא נפשי", שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו.

וזה על ידי שהאדם חי בהכרה שלמה כמה קדושה יש בכל יהודי ויהודי, כמה קדושה יש לנפש ישראל. וישמח במעלתו, שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף.

כל עבודת היצר הרע היא להשכיח מלב האדם את חשיבותו שזכה להיות גילוי אלוקות, שמלכות ה' מופיעה דרכו. יצר הרע מחליש דעת היהודי שאולי בדורות הקודמים היו קדושים וצדיקים אבל בדור שלנו עם הניסיונות וכו' זה לא אפשרי.

וחובת האדם להאמין בעצמו ובמעלתו, שכפי שה' יתברך נצחי ואין שום שינוי בקדושתו יתברך בשום מצב, כך בוודאי אין שום שינוי בקדושה הנצחית של איש הישראלי."

על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מפרשים חז"ל (גמרא ברכות) שכל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, ולמדים זאת מהמרגלים ומעדת קורח.

והאמרי אמת זיע"א מדייק מכך, כי הרי הלימוד של הגמ' הוא מהמילה 'תוך' שמוזכרת בשניהם. ללמדנו, כי 'בתוך תוכו' של כל איש ישראל יש פנימיות של קדושה, בתוך בני ישראל מונחת קדושה, רק צריכים למצוא ולגלות זאת הקדושה.

אנו נמצאים בתוך ספירת העומר, אשר העומר בא משעורים, השעורים הוא מאכל בהמה. ומובא מצדיקים 'תנופה' בגימטריה 'ישראל', ונראה כי בא לרמז כי אם רוצים להרים את הנפש הבהמית, קודם צריכים לגלות באיש הישראלי את המעלות הטובות שיש בו ואת נשמתו הטהורה, ועל ידי שמניפים אותו ומגלים לו חשיבותו על ידי זה יכולים להגביה אותו לה' יתברך.

'וספרתם לכם' לשון 'ספיר' - 'אור', כשהאדם ניגש להתעסק בעולם החומר בענייני ה'לכם' עליו לזכור שהוא מאיר באור יקרות, שהוא גילוי של האור אין סוף ברוך הוא בעולם המעשה.

ועל ידי ידיעה זו יהיה לו הכוח להניף ולהרים הגשמיות אליו יתברך, ושלא יהיה חס ושלום להפך, שהגשמיות תפיל אותו למעשה בהמה, רק הוא יקדש ויזכך את החומר ויקריב אותו לנחת ולרצון לפניו יתברך.

ואם האדם רוצה להוציא עצמו מהמעשים שדומים למעשה בהמה, זה באופן שבראשונה יכיר את הקדושה הגדולה המונחת בו, וידע כמה יש ביכולתו להגביה את עצמו עד שמי מרום, ועל ידי ידיעה זו תיכנס בו התשוקה להרים עצמו להתקרב לאביו שבשמיים.

ובימים אלו שאנו נמצאים בין יציאת מצרים לשבועות מתקיים בנו הפסוק "אני ה' מקדישכם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה'", בני ישראל הלא היו במ"ט שערי טומאה והקב"ה הוציא אותם ונעשו קדושים וראויים לקבלת התורה, כך בדור ודור יש לבר ישראל היכולת להתקדש ולהתרומם.

וכפי שאז הקב"ה הניף והגביה את עם ישראל מהאשפות עד לדרגה של מתן תורה, כן הוא בכל הדורות בזמן הזה, שמסוגלים הימים לעשות תנופה, לצאת ממצרים ולהתעלות עד למעמד של קבלת התורה ולהוציא מהכוח אל הפועל את הקדושה הנטועה בתוכנו.

אנו נכנסים השבוע להילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ובהילולת רשב"י צריך האדם להרגיש שהוא בן של מלך. וזו השמחה הכי גדולה - מה שאומר רבי שמעון "כל ישראל בני מלכים" (משנה שבת) אפילו ששקועים בלכלוך רח"ל, הרי זה כבן מלך שירד לכפר ושכב בתבן, ועכשיו חוזר לאביו, למלכותו ולתפארתו.

"אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון", 'רימון' אותיות 'מירון'. היכולת לראות בעין טובה את הטוב הנסתר בכל יהודי ולרומם אותו זה בכוחו של ר' שמעון שקבע והאמין שכל יהודי הריהו בן אהוב לאביו שבשמיים.

רבי שמעון אומר ליהודי תתחזק! אתה בן מלך! 'תתחזק' בגימטריה 'רבי שמעון בר יוחאי'. כי זה כוחו של רשב"י לומר ליהודי 'תתחזק שאתה בן מלך' וזו שמחת היום.