צה"ל מבצע שליחות - לא 'עבודה'

ד"ר יעקב אלטמן , י"א באייר תשע"ח

ד"ר יעקב אלטמן
ד"ר יעקב אלטמן
עצמי

לאחרונה דוּוחנו בערוץ 7, בזה הלשון: ח"כ בצלאל סמוטריץ'  תוקף בחריפות את התפיסה החינוכית של חיל החינוך, ולפיה איבוד 'איזונים ובלמים' בשלטון החוק [בממשל הגרמני] הם שהובילו להשמדת ששת מיליוני היהודים בגרמניה הנאצית, והם שעלולים להוביל לשואה נוספת.  

השואה נגרמה בשל אנטישמיות ושנאת ישראל. נקודה. לא בשל שום 'איבוד איזונים ובלמים' או 'שחיקת המנגנונים הדמוקרטיים ושלטון החוק', הגיב סמוטריץ' למסמכים הרשמיים של צה''ל שנחשפו בערוץ.

''המסמך המביש הזה הוא הכחשת שואה ופגיעה בזכרם של ששת מליוני היהודים שנרצחו ונטבחו ונשחטו ונשרפו חיים על קידוש השם בידי הצורר הנאצי ימ"ש. מביש ודורש תיקון", הדגיש חבר הכנסת. 

יש לשבח את עירנותו של חה"כ הנמרץ, ששֹם לו למנהג וליעַד, לזהוֹת ולהתריע כנגד שטחיות וצביעות ושקרים משוּחים בשמן, הוא גם מבדיל ברהיטות רבה בין אויב לאוהב, ובין מי שמתחזה לאוהב.

וארצה אני בזה להוסיף ולדלות זיקוקים בוערים מ'רוח צה"ל' המרחפת  בּין שורותיו של המסמך הנזכר.

הנה כמה מובאות ממסמכי חיל החינוך: " צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם. כל אדם הוא בעל ערך שאינו מותנה במוצא, בדת, בלאום, במין....   כבוד האדם מהווה נורמה בסיסית ואוניברסאלית.... במהותה מבקשת הדמוקרטיה להגן על כל אדם באשר הוא אדם, ולשמור על זכויותיו וכבודו ".

מה שמסתתר בין השורות הללו, הוא, שמאחר ואנו חייבים בכבוד כל אדם בעולם, וזו אמת אוניברסאלית - לפיכך כאשר ערבי טוען למולנו שקיימת לאומיות פלשתינית, לאומיות בעלת זכות מלאה על חבלי הארץ מהים התיכון ועד הירדן, עלינו לכבד את תעמולתו ואמונתו.

דהיינו, לתת לתביעותיו לא פחות משקל, מאשר משקלן של השקפתנו ותביעתנו שלנו. ולפי זה, האמת הציונית היא באופן עקרוני אמת יחסית, ואינה חזקה ואמינה ואינה עדיפה מהותית, על דרישות הערבים והפלשתינים. רק שאנו רוצים לחיות, ולכן אנו בדיעבד ובלית ברירה נלחמים לטובת מדינת היהודים...

דמוקרטיה אמיתית, לפי רוח צה"ל זו, היא אפוא, להתייחס לכל קבוצה אנושית בתבל, כסיעה לגטימית, בממשלה עולמית דמוקרטית דימיונית, הכוללת את אזרחי העולם כולם לפי שייכותם לקבוצה פלונית או אלמונית. כל מה שאחת הסיעות חושבת ומאמינה בו, ופועלת לפי דרכה, הנו בעל ערך.

תן כבוד לאויב!  זו המסקנה העולה מהטקסט הצה"לי. אפילו הוא שואף בכל מאודו להשליכך לים, ואפילו הוא על בסיס קבוע רוצח יהודים לתיאבון - זכור, 'זו האמת שלו'.

במילים אחרות, רוח צה"ל מכוונת להוציא מצה"ל  את רוחו; רוח הוודאות והשליחות, העוז והמסירוּת. ובמקומה, תבוא רוח ספקנית, זהירה ומעודנת. הספק המכרסם בעצם החלום הציוני, ובַצדק היהודי בסכסוך המזרח תיכוני, הוא ספק המעיד על 'דמוקרטיה מתקדמת ואצילית'.  זהו המסר המשוקע במסמכי חיל החינוך, מסר מפתיע, בלתי טבעי, ומתחסד. אך יהודי בר דעת ואיש הגון, מבין שזו לא דמוקרטיה אלא ספקנות אוטומטית, ספקנותו-קרטיה.

לאחרונה נשמע טייס קרבי מתאר מבצע מוצלח של חיל האויר בעורף האויב הערבי, והוא משתמש במילים "היינו חייבים לסיים את העבודה". המינוח מצעֵר. מפני שאין זו עבודה אלא משימה, שליחות, יעוד!  כך מבלי משים חודרת השפה היבשה ומתמזגת ברוחו החיה של צה"ל.

ובכן, העמדה המגמגמת בצדקת הדרך בנוגע לסכסוך הערבי ישראלי, היא זו שמבעבעת מתוך בליל המשפטים המלומדים, עמדה הכל כך טיפוסית לבולמוס האופנתי, לשחוט פרות קדושות.

דובריו של חיל החינוך, מביאים בדבריהם לעיצובו של הצבא, כמשטרה אובייקטיבית פוסט מודרנית ואפילו פוסט ציונית במידת מה. לא מדובר בהשקפה של חייל בודד אלא בחלל האוויר של הצבא, ובאטמוספרה השוררת בתוכניות הלימוד במכללה לפו"מ.

יש להניח שלא מעט קוראים יטענו  שדברַי אבסורדיים או לכל הפחות מנופחים ומוגזמים לעילא ולעילא. אבל מבקרים אלה מתעלמים מהעמימות  בנפש האדם, עמימות השוֹרה ברוּחנו על שום המדורים השונים המרצדים בה, מודע ותת מודע, וסף המודע. למחוזות העמומים הללו, חודרות אט אט  התפיסות והתחושות ה'מורכבוֹת' והיחסיוֹת, המשייטות להן בסדנאות ובהרצאות המוגשות באוזני החיילים והמפקדים.

אמוֹר מעתה; לא רק ידי צה"ל קשורות, אלא הלב שלו קשור ועכור בשורש המוטיבציה.

האם צה"ל שכזה, מרתיע את צבאות ערב וארגוני הטרור? האם כבשה אחת מבולבלת בין 70 זאבים נחרצים, עשויה לשרוד? לא בטוח...