מותר על פי ההלכה להשתתף בקולולם?

הרב משה כהן , י"ד באייר תשע"ח

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שאלה: האם מותר להשתתף בקולולם בו גברים ונשים שרים יחדיו על פי הנחיית מנצח? האם ניתן לשמוע הקלטה של שיר שכזה בלא להשתתף?

תשובה: קולולם מבוסס על קול ההמונים ומבקש לתת חוויה אנרגטית סוחפת היוצרת חיבור ואחווה בין אנשים מישראל ותחושת ביחד.

הבעיתיות בכך היא שהשירה נעשית בערבוביא שבין גברים לנשים ויש לבחון האם אין בכך איסור מצד שמיעת קול נשים והפרת גדרי הצניעות הנהוגים בעם ישראל. הגמרא בברכות כד ע"א קובעת כי קול באשה ערוה, שנאמר (שיר השירים ב) כי קולך ערב ומראך נאוה.

נחלקו הראשונים האם הקביעה כי הקול הוא ערווה ההוא ביחס לדין ק"ש (תלמידי רבינו יונה) או שגם ביחס לשמיעה בעלמא (תוס' רא"ש). למעשה השו"ע פסק לאיסור ביחס לשני המקומות הן ביחס לק"ש ותפילה ולימוד תורה (או"ח עה, ג) והן ביחס לאיסור בעלמא מצד איסור ערווה (אהע"ז כא, א). הגר"ע יוסף דן בשו"ת יביע אומר (א, או"ח ו) האם קול שנאסר מחמת שהוא עלול להביא לידי הרהור עבירה בערווה הוא איסור דאוריתא כי ספק דאוריתא לחומרא מהתורה (רשב"א) או שהוא איסור דרבנן (רמב"ם). כך או כך האיסור בעלמא קיים דווקא בערווה מן העריות או נידה.

התוס' מבארים כי כיון שהקול הוא מופשט אין חשש להרהור אלא במקרה שהאדם מדמיין את אותה האשה בעקבות קולה ולכן מה שנאסר הוא דווקא קול זמר ולא דיבור בעלמא וגם לא קול נגינתה. כמו כן, הדבר ייאסר דווקא אם הוא מכיר את תמונתה מהיכרות אישית או אפילו ראה אותה בתמונה. ברור שאם היא עומדת לפניו הרי שאסור לשמוע את קול זמרתה אולם באין ברירה יכול לעצום או להשפיל עיניו. בנידון דידן, הנשים עומדות לנגד עיני הגברים השרים ומצד זה לכאורה אין להקל בקול באשה ערווה.

אולם, כאן שונה הדבר כיון שיש כאן כמה נשים ולא אשה בודדת. האם הדין במקרה זה שונה?

הגמרא בסוטה מז ע"א עוסקת במקרה שבו ישנה קבוצת גברים וקבוצת נשים השרות לסירוגין ושוללת את שני המצבים. אם גברים שרים ונשים עונות להם זו פריצות ואם נשים שרות וגברים עונים להם זו אש בנעורת שהיא חמורה יותר.

רש"י מבאר שסיבת האיסור היא שכיון שעליהם להקשיב לקול הנשים כדי שיוכלו לענות להן כשתסיימנה זה מעורר את היצר יותר ולכן זה חמור יותר מהמקרה שני בו יש רק "פריצות קצת" של קול באשה ערווה כאשר שומעים אותן עונות לגברים. למסקנת הגמרא ראוי לבטל את שני המצבים אולם אם לא שומעים לחכמים מוטב לקיים את הפריצות ולא אש בנעורת.

בנידון דידן, לא ממתינים לסיום שירת הנשים אלא הכל מונחה על ידי מנצח ללא שימת לב ספציפית לקול הנשים מסביב ובזה ודאי שזה דומה למקרה הקל יותר. גם לא ברור שיש כאן קול באשה ערווה כיון שהקול מתערבב בקול הגברים ולא קול נשים טהור כבמקרה הגמרא.

אולם המאירי מבאר שהאיסור בזה הוא ההתערבבות הקיימת בין הגברים לנשים המזמרות בינהן. בנידון דידן אכן הערבוביא שבהשתתפות היא דבר שקשה להתעלם ממנו והרבה פעמים גם הלבוש הוא בעייתי במיוחד לאור האחווה שנוצרת בין השרים והשרות. אולם שמיעת השיר אין בה איסור כיון שהקול הוא משותף ולא יתן לזהות שירת נשים מתוכו.

יש לציין כי ביחס לזמירות שבת כתב השרידי אש (א, עז) להקל ולמד משירת דבורה וברק בן אבינועם וסמך על כך שתרי קלי לא משתמעי (אם כי במקום שחביב הדבר כן שומעים קול). ברם, שירת הים כן היתה נפרדת וזה אחר זה ומן הסתם לא שמעו הגברים את שירת הנשים.

למעשה, קולולם יש בו ערך של אחווה ואחדות ובתנאי שהשיר הנבחר הוא בעל ערך ומשמעות. יחד עם זאת הערבוב הפיזי בין הנשים לגברים גובל בפריצות ועדיף להמנע מלהשתתף במצב הנוכחי אא"כ ניתן יהיה להפריד פיזית בין הגברים לנשים ואז ניתן לקיים את השירה המשותפת בו זמנית באופן שלא יראו אלו את אלו.

דומה הדבר לקול נשים הבוקע מעזרת הנשים בזמן ההלל שלא במכוון וכד' כיון שאין רואים את הנשים וגם על פי רוב לא ניתן לזהות את קול האשה השרה ולדמיין את מראיה. (בזה שונה הדבר מהמבואר במאמרי הראיה עמ' 511 לרב קוק בעניין הכנסה מכוונת של שירת נשים לבית הכנסת).