לזכור את הנעדרים לאור המדורות
לזכור את הנעדרים לאור המדורות

על פי רב שרירא גאון הסיבה למותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא הייתה בשל השתתפותם במרד בר כוכבא. עדויות שנותרו מהימים הקשים ההם של הדיכוי האכזרי של המרד, מלמדות שהתרחש בין פסח לשבועות.

לפי חלק מהגרסאות הקטל התרכז בחלקם הראשון של ימי הספירה ונעצר בל"ג בעומר לכן גם אנו מסיימים את האבלות בל"ג בעומר (יש דעות אחרות הקושרות את מנהגי האבלות לגזרות הנוראות ונתיב הדמים שהותיר אחריו מסע הצלב הראשון בקהילות ישראל)

אולם אכזריותם של הרומים לא הסתיימה בדיכוי המרד. היא המשיכה בגזירות השמד (שאסרו על קיום מילה, שבת לימוד תורה וכו') ובנוסף לכך "וגזר (אדריאנוס) עליהם שלא ייקברו, עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם וקברום" (איכה רבה ב ד) על אותו יום של שינוי הגזרה מספרים חכמים (ברכות מח, ב): "אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה 'הטוב והמטיב'. 'הטוב' – שלא הסריחו, ו'המטיב' – שניתנו לקבורה".

הרב קוק הסביר את הכוונה "שלא הסריחו" לא רק כנס אלא כסמל. סמל שלמרות כל הירידות שעם ישראל עבר ועוד יעבור עצמיותו היסודית לא תעבור מן העולם, היסוד המחיה את עמנו יישאר חיוני תמיד.

סוד העניין טמון בכח הרצון של האומה. עצם זה שאנשי אותו דור, למרות מצבם שהיה בשפל המדרגה וגם כשנאבקו באותה "מלכות הרשעה" - האימפריה הרומית במלא כוחה, הם סירבו להתייאש ולהניח לעניין. הם לא אמרו "ממילא הם כבר הרוגים", "העיקר החיים" וכדו' אלא הם התעקשו עד שהובאו חללי ביתר לקבר ישראל. ומשהובאו ציינו את המאורע בתיקון ברכה רביעית לברכת המזון "הטוב והמטיב" על מנת שגם הדורות הבאים יזכרו את חשיבות הבאת לוחם יהודי לקבר ישראל.

"שביל האור" אותו אנו מציינים השנה בלימוד לעילוי נשמת הדר ואורון הי"ד לאור המדורה. השביל מתחיל בגבול הצפון, עובר דרך ערים וכפרים, מחבר מדורות בכל רחבי הארץ ומסתיים על גבול עזה.

"שביל האור" קורא להמשיך בדרך האור הגדול שהביאו לעולם הדר ואורון בחייהם הקצרים.

"שביל האור" קורא לפעול להבאתם של הדר ואורון לקבר ישראל. הם לוחמים שלנו שיצאו לעזה להילחם עבורנו. אנו לא שוכחים אותם עד שיושבו לגבול ישראל.

"עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר"

תלמידי רשת אמי"ת יזמו לימוד מסביב למדורה לזכר הדר גולדין ואורון שאול – בקריאה להשבתם לקבר ישראל

הכותב היה מחנכו של הדר גולדין הי"ד