יום המילואים לבעלי תשובה

אלעד צדיקוב , י"ח באייר תשע"ח

אלעד צדיקוב
אלעד צדיקוב
צילום באדיבות אלעד צדיקוב

יום ל"ג בעומר נקבע כיום ההוקרה למערך המילואים של ישראל. ייתכן שההחלטה נעשתה בהשראת גבורת בר כוכבא או גדלות אהבת ישראל של רבי עקיבא. כך או כך, עצם חיבור הנושא לנקודת עומק תורנית, עלולה להיראות סותרת באי שייכות היום לציבור החרדי. מלבד דפוסי הגיוס החרדיים בשנים האחרונות, ישנה נק' מבט נוספת שלא תמיד קשובים לצפות. בשקט ותחת הרדאר הסוציולוגי הלא רגיש דיו של החברה הישראלית, מתפתחת לה קבוצת איכות שקטה ומשימתית.

בעלי התשובה בישראל של שנת תשע"ח 2018 מהווים פסיפס ישראלי רב גוני. היותם מחוברים בו זמנית ביחד ולחוד לזרמי חיים שונים, מקורות שונים, השפעות שונות, רקעים שונים, מרחבי פעולה, מקצועות, השכלה, מיומנויות ושאיפות שונות- כל אלו בונים פסיפס חזק של חיים חדורי עוצמה ובו בעת חדורי תורה.

הצד השווה בין בעלי התשובה הוא הכח לפרוץ מחוץ למסגרת. כוחות חיים אמיתיים של שאיפה לאמת, שאיפה לתורה, שאיפה שמאתגרת את מסגרות חייהם וכל מערכות קשריהם. משפחה, ילדים, בעל או אישה, הורים, תעסוקה, מגורים, סדר יום, חברים, תרבות פנאי, קשרים, מעמד חברתי, משלח יד – הכל מאותגר.

האדמה רועדת בו זמנית בכל החזיתות ולמעשה כל מרחב החיים מוחלף באופן הדרגתי (או לא), לזהות חדשה ולבניין אישיותי חדש. תהליך התשובה הוא מהארועים הפחות משעממים ומהיותר גבהי-גלים שאדם עובר בחייו.

אל תוך המיקרו צונאמי האישי הזה, נזרק באופן סדיר עוגן קבוע בזמן, שבעל כורחך וללא חשבון של מה עברת עד כה ומה גובה הגלים הנוכחי, צו המילואים. צו שמחזיר אותך בשנייה לאחור בזמן ומשחזר את זהותך המקצועית, האישיותית והמנהיגותית אליה צמחת בשנות ה-20 לחייך ושברוב המקרים נתפס כאחד משיאי חייך האישיים.

כך שגם אם אתה כעת חסיד ברסלב שמעמיק בתורת רבינו בדבקות ובהתבודדות יומיומית, אחת לשנה אתה מוצא עצמך חוזר להיות קמב"ץ חטיבתי במשרה מלחיצה. או גם אם אתה שוקד יומם ולילה על סדרים קבועים של הלכה וגמרא, סביר שפעמים בשנה תקרא לשוב לרוץ בחול ולסחוב אלונקה. גם אם צימחת קומת ראייה צופה למרחוק עמוקה ומכילה, אחת למס' שנים תמצא עצמך שוב לומד ציר ניווט למלחמה. מציאות מגוונת ומעצימה לתפארת, לחברה הישראלית המתעדכנת.

הטבע הראשוני של בעל תשובה בעיקר חרדי, הוא לדחות מעליו את שרות המילואים כעצם זר שכבר איננו שייך למסלול חייו. אולם במחשבה מעמיקה יותר, ניתן לזהות כאן הזדמנות פז שכדאי להעריך ולייקר.

ראשית לכל השתלמות אמיתית בבניית קומת רוח נוספת של מצוות שלא מצויות לרוב בבית המדרש או בסברת הלימוד. מצוות ירושת הארץ והגנתה, מצות עזרת ישראל מיד צר, וכן הזדמנות לנכוח בעומק המושג המלחמתי "ישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו" (רמב"ם). המצוות הללו, הם חלק רוחני בריא ומשמעותי בפיתוח בניין אישיות תורני.

החלק הנוסף המאיר באופן טבעי זו ההזדמנות לפעול מתוך ובתוך עמך בית ישראל. הזדמנות להיות שליח נאמן לתורת ישראל בגובה העיניים מול חברים מהעבר שרואים בזהות התורנית, זהות זרה ומוזרה שלא מתכתבת עם ריאליזם העולם. היכולת לעמוד כבן תורה מוערך מוכר ושווה בין שווים, חבר אמיתי ואינטגראלי באחוות הלוחמים היא מתנה שניתן לפעול מתוכה לגישור בעם, להרבות אהבת ישראל ולקדש שם שמיים. איש איש כדרכו וכחכמתו.

זהותם של בעלי התשובה מורכבת ממס' חלקים שונים שמחוברים יחדיו למעין חליפה אחת. לרוב היא איננה הוליסטית ואחידה, אלא בנויה טלאים טלאים המחוברים זה לזה בנק' תפר שונות. היכולת ללבוש חליפה זו בשלמות, בהשלמה ובשמחה – היא גופא מיצוי הפוטנציאל של 'חליפת הטלאים' לחליפת חתנים חדשה.

שלושה חלקים ל'זו חליפתי': 'עולם הערכים החרדי הנאמן לגדלות בתורה, לשאיפה רוחנית עמוקה, לערכם של גדולי ישראל ולחשיבות ההליכה בתלם הקהילתי. בו בעת הערכה גדולה לערכי הנתינה והשאיפה למצויינות שמוביל הציבור הדתי לאומי בצבא, בחברה ובחיבור העמוק לכלל ישראל. והשלישי אולי מפתיע, מרחב החיים החילוני, בו גדלנו, התחנכנו והוטבע ה'רשימו' של שאיפה לכוחות חיים, לעוצמה ולהישגים מקצועיים – מכל אלו יחדיו מורכב מלבוש קומתם של בעלי התשובה.

מילואים בצבא העם מאפשרים לכולנו לחזק עצמינו ולהדק את הקשרים מטלואים למדוגמים. מפיסות שונות של טלאי על טלאי, לבגד הישראלי החדש והשורשי שמחובר לכל עם ישראל באהבת ישראל, אהבת תורת ישראל ואהבת ארץ ישראל. שרות מילואים שמחבר אותנו למצוות חדשות שפחות הכרנו, שמעניק לנו יכולת לבנות גשר תודעה חדש בציבוריות הישראלית ושמשאיר אותנו מחוברים לכוחות החיים החזקים שקיימים במרחב החיים הכללי. 

המהלך הזה יכול להיות פנימי לחלוטין. לחוששים מבלבול הבית בו ביום א' האבא אברך וביום ב' הוא סמ"פ בצנחנים... תמיד נוכל לפתור זאת בקלות ע"י זוג מדים צה"ליים להחלפת מדים במדים בבסיס האימונים. העיקר שבסיס אישיותינו ייבנה בעוד קומה ועוד קומה באופן עקבי עם ראייה של שליחות, ובכך נמלא ייעוד ותפקיד במקום להרגיש לעיתים כפלח מגזרי שחלילה נחות.