"אבו שקרן"

דברי התנצלותו של אבו מאזן הינם דברי מרמה כשלעצמם. למעשה ייתכן מאד שניכפה עליו להתנצל בהמלצת יועציו.

אל"מ במיל' טל בראון , כ' באייר תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, פרסם ביום שישי האחרון הודעת התנצלות, בעקבות הנאום האנטישמי שנשא ארבעה ימים קודם לכן בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית.

דבריו בכינוס המועצה היו גיבוב של אמירות אנטישמיות וקביעות שקריות הנוגעות ליחס מדינות ערב ליהודים שחיו בתחומן. האמירות, יש לציין, נאמרו בלהט ומתוך שכנוע עצמי עמוק ולא בפעם הראשונה בהכרח, על ידי מי שזכה לתואר אקדמי לאחר כתיבת דוקטורט על הכחשת שואה, עוסק ומשכתב את ההיסטוריה של "פלסטין" ובונה נרטיב הזוי ל"עם הפלסטיני".

שוקראן על השקר

דברי התנצלותו של אבו מאזן הינם דברי מרמה כשלעצמם - לכאורה, שהרי אילולא הלחץ הבינלאומי לא היו נאמרים כלל. למעשה ייתכן מאד שניכפה עליו להתנצל בהמלצת יועציו, נוכח ההתקפות מצד מנהיגים וגורמי תקשורת בעולם המערבי, הנשלטים כמובן בידי יהודים בעלי ממון, כחלק ממזימתם של זקני ציון, לשיטתם של אבו מאזן ושות'.

התנצלותו הלא משכנעת, שמגיעה באיחור אופנתי של ארבע ימים מפרסום דבריו, בספק אם יכולה היא לשכנע בכנותה את מי ממקורביו ומבני עמו ההדיוטים, המורגלים להאמין לסיפורי אלף לילה ולילה של מנהיגיהם, כאילו היו הן עובדות מדעיות או היסטוריות מבוססות.

הפלסטינים הרי הולכים שבי מזה שנים רבות אחרי דברי הבלע של מנהיגם הנוכחי, לצד אלו של קודמו אבו עמאר (יאסר ערפאת ימ"ש) ואף עד דבריו ועמדותיו של חאג' אמין אל חוסייני, ידידו של הצורר היטלר ימ"ש ואחרים.

ברור לכל בר דעת המכיר התנהגות אנושית ככלל, ואת זו המזרח תיכונית בפרט, שאין להאמין להתנצלותו המתוקשרת של אבו מאזן ואין לחשוד בו ששינה לפתע, בבוקרו של יום שישי אחד מיני רבים, את מנהגו, התנהגותו ומחשבתו, במידה כזו שתצליח להוציא מפיו דבר אמת והתנצלות כנה שמקורה בכוונה טהורה, לאחר ששוכנע במהותה של טעותו.

מי שעוקב, ולו רק בחודשים האחרונים, אחר התבטאויותיו של אבו מאזן, נוכח לדעת כי איבד הוא ככל הנראה שליטה על חלק מסוגריו. אמרותיו משקפות את הלך רוחו ומחשבתו כהווייתם, על כך יש להודות ואין סיבה עוד לחמוק: בחודש ינואר 2018 איחל לנשיא ארה"ב טראמפ – "ייחרב ביתכ"; בחודש מרץ כינה הוא את דייוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, בתואר "בן כלב"; כעת, בחודש מאי, נשמעות אמירותיו האנטישמיות באין מפריע... מה יאמר או ייעשה בחודש יולי, רק אללה יודע.

אבו מאזן אינו לבד

דבריו של אבו מאזן אינם מפתיעים כלל ועיקר, נישאים הם בפני ציבור רחב, נתמכים ומאששים אמירות קודמות שלו עצמו ושל אלו הנשמעות חדשות לבקרים מפי מנהיגים, אנשי רוח ועיתונאים מוסלמים ברחבי המזרח התיכון, הכוללות הכחשת שואה, שקרים גסים ודברי נאצה כלפי יהודים.

באתר של ממר"י- המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, ניתן למצוא דוגמאות רבות להלכי הרוח הללו המתפרסמים בתקשורת הערבית מזה שנים, המהווים קרקע פורה ומצע תומך לדבריו האחרונים של אבו מאזן, שאינו יכול להחריש, שהרי מצופה ממנו שיצטרף לדברים מתוקף מעמדו האקדמי כדר' כזב והיותו מנהיג פלסטיני מאכזב.

האווירה, בה נאמרים דבריו של אבו מאזן, מובנת ומבוטאת היטב באמצעות ציטוטים המצויים באתר ממר"י, כדוגמת זה ממאמרו של ג'יהאד אל-מנסי, פרשן ובעל טור ביומון הירדני אל-ר'ד, שפרסם ב-17.1.2018 מאמר תחת הכותרת "במה שונים טראמפ ונתניהו מהיטלר?", בו טען כי "דרכי התנהגותם של טראמפ ושל נתניהו חמורות בהרבה מהמעשים שביצע היטלר". לדבריו, אין ודאות באשר לעצם התרחשותם של חלק מהמעשים המיוחסים להיטלר ויתכן גם שהפריזו בחומרתם וניפחו אותם כדי לזכות באהדת העולם.

עצאם שאוור, בעל טור הכותב בביטאון חמא"ס מצוטט בתאריך 28.1.2018 כמי שכתב כי: השואה - מעשייה שקיימת רק בסיפורים הישראלים ובמוחם של תומכי הנורמליזציה עם ישראל.

ערב חג הפורים ב-27.2.2018, פרסמה סוכנות הידיעות הפלסטינית העצמאית "מען" באתר שלה, מאמר פרי עטו של ד"ר מוצטפא אל-לדאוי, בכיר לשעבר בחמא"ס בו התייחס לעלילת הדם לפיה היהודים השתמשו בדם של ילד להכנת אוזני המן בפורים. לדאוי טען במאמרו כי טבעם של היהודים לא השתנה: בעבר הם נהגו בכל פורים להגיר את דמו של ילד לא יהודי כדי להכין ממנו "מאפה גדול" לרגל החג, וכיום הם מכבידים על העם הפלסטיני במהלך חג זה.

ב-11 בדצמבר 2017 פרסם היומון המצרי הממסדי "אל-יום אל-סאבע" כתבה מאת האשם אל-פח'ראני, תחת הכותרת: "החל ממזימות 'האביב [הערבי]' ועד קניית 'הבית הלבן' - הפרוטוקולים של זקני ציון מממשים את יעדיהם כעבור מאה שנים...". בכתבתו טען אל-פח'ראני כי הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל היא שלב נוסף ביישום תכנית ציונית-יהודית להשתלט על העולם, ככתוב בפרוטוקולים של זקני ציון. עוד נכתב כי כחלק מיישום הפרוטוקולים של זקני ציון סחטו היהודים מבריטניה את הצהרת בלפור, רקמו מזימות להרוס את מדינות ערב, הציתו בתוכן את אש "האביב הערבי" שערערה את יציבותן, ולבסוף הפעיל הלובי היהודי בארה"ב לחץ על הנשיא טראמפ כדי שיקבל את החלטתו בנושא ירושלים.

העיתונאי הפלסטיני ג'ואד אל-בשיתי המתגורר בירדן, פרסם ביומון העומאני "אל-וטן", ב- 4 לאוגוסט 2017, מאמר שבו טען כי היהדות היא "דת השנאה" כלפי כלל האנושות מזה 3000 שנה, וכי היהודים המציאו אלוה משלהם המורה להם, לטענתם, להשתלט על רכושם של הגויים ולהרוג את זקניהם, נשיהם וטפם.

כבר בתאריך 9.7.17 פרסם אותו עיתון "אל-וטן", מאמר מאת הכותב הירדני ממוצא פלסטיני פאיז רשיד שבו הוא חוזר על עלילות הדם נגד היהודים מימי הביניים, בדבר הכנת מצות מדמם של ילדים לא יהודים ובפרט על עלילת הדם מדמשק מ-1840.

מנהיגים איראניים נוהגים בכל שנה, בתקופה זו הסמוכה ליום ירושלים ולחודש הרמדאן, לפרסם הודעות בעלות גוון אנטישמי ומסר מכחיש שואה, לצד קריאות להשמדת ישראל במסגרת נאומיהם להמונים באמצעי התקשורת השונים העומדים לרשותם.

לצד ספרים, מחקרים, מאמרי עיתונות, נאומים וראיונות, לומד ונחשף הציבור הפלסטיני לשנאת היהודים, והצורך למחות את הישות הציונית הנפשעת מאדמת פלסטין וירושלים, באמצעות ספרי לימוד הנלמדים במוסדות החינוך.

הציבור הערבי במדינות המזרח התיכון מתמכר בתקופה זו, מזה שנים מספר, לסדרות "מופת" טלוויזיוניות מקוריות על טהרת האנטישמיות והאנטי ציונות, או בקיצור נגד ישראל, הממחישות היטב את דמותם השטנית של היהודים והציונים רודפי הבצע והשלמונים, תאבי הדם, בעלי השאיפות האימפריאליסטיות והיצרים האפלים, שיש להילחם בהם עד חורמה וללא רחם בשם אללה, מוחמד ומצוות האסלאם.

סליחה בכוונה

עד מתי ימאנו ישראלים "נאורים" להאמין לדברים הנאמרים בכנות על ידי מנהיגים כאבו מאזן, חמנאי, נסראללה ואחרים, בשפת אימם והיישר מליבם?

מדוע זה מצפים ישראלים סלחנים שפיהם וליבם של מנהיגי ערב יהא שווה, רק מפני שמאן- דהוא ביקש זאת מהם בנימוס לאחר שנפגע ונעלב עד עמקי נשמתו מדבריהם הנלוזים?

מדוע זה מצפים "חסידי אומות הטרור" שמנהיגים מוסלמים, קיצוניים יותר או פחות, יחדלו מדברי שטנה כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל לפתע פתאום ויכירו בהיותנו זכאים לחיות כיהודים ולהיות עם חופשי בארצנו?
כיצד זה מצוטטים תומכי תנועת "שלום עכשיו" כמי ששמחים ומברכים על כל התנצלות צבועה, שבאה לאחר כל אמירה כנה של אבו מאזן, במקום לגנות ולבכות את אמרותיו ומעשיו המרחיקים את השלום,  שיביאו במקרה הטוב "שלום אחר כך", אך לבטח לא "שלום עכשיו".

אל לנו ללכת שבי אחרי התנצלויות לא כנות, ולהאמין באופן עיוור לאמירות פייסניות הנאמרות שעות וימים ספורים לאחר אמירות לוחמניות ואנטישמיות, רק משום שהופעל לחץ על ידי "האח הגדול" להתנצל. התפישה הפטרנליסטית של אלו הרואים עצמם "נאורים", "סלחניים", "מבינים ומכילים" שמעוניינים לכפות קודים תרבותיים מערביים על הערבים- הינה כושלת ונפסדת מיסודה.

המלצות

יתכבדו המאמינים בחזון אחרית הימים בו שלום, שלווה ואחווה ישלטו באזורנו, להמתין כמעה עד הגיע המוקדם מבין השניים: השלמת התהליך הממושך, העמוק והיסודי שישכנע את הערבים בדבר נצחיות קיומו של העם היהודי בארץ ישראל... או בוא המשיח.

עד לאותה עת, אמליץ שלא לקחת ללב את דבריו של "אבו שקרן" כזה או אחר, שלא להאמין לכל התנצלות כפויה והזויה שיוצאת באיחור מה, בשפה שאינה בהלימה לזו של אלו ששמעו את ההבלים לראשונה, בפני קהל אחר- שלא אליו כיוון המשורר, קהל תמים שהאסלאם דואג להרדימו, בטרם ישתלט הוא גם על ביתו.