להיות חופשי באמת!

הרב נתנאל יוסיפון , כ"ב באייר תשע"ח

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
עצמי

בחג השבועות, לפני קריאת התורה, יצא מבית הכנסת רבי מנחם מנדל מרימנוב, (שיום ההילולא שלו חל ב – יט' אייר), והסתגר בחדרו. לאחר זמן, שב לבית הכנסת ואמר למתפללים: "אני מפקיע אתכם היום מן הכפייה של קבלת התורה, שכפה עליכם הקדוש ברוך הוא הר כגיגית. היום שוב הבחירה בידיכם".

ענו כולם: "גם עכשיו אנו מקבלים את התורה".

כשסיפר על כך אחד הצדיקים, שהיה באותו מעמד, הוסיף ואמר: "פסקה זוהמתם כבמעמד הר סיני". (אור הגנוז עמ' 297).

סיפור זה שופך אור גדול על עבודת ה' של ימים אלו, ימי ספירת העומר, כהכנה לקבלת תורה.

אחת השאלות, הנפוצות ביותר ביהדות, היא השאלה בתחילת פרשת בהר – מה עניין שמיטה להר סיני? מדוע דווקא בתחילת הציווי על השמיטה מוזכר שנצטווינו עליה בהר סיני, והלא כל המצוות ניתנו בסיני?

הכלי יקר במקום עונה על כך תשובה ייחודית, המחברת את הנושא לימי ספירת העומר ולסיפור שהבאנו. לדבריו, יש חוט ייחודי המחבר את השמיטה והיובל למעמד הר סיני. בספירת העומר אנו סופרים 49 יום, המתחלקים ל- 7 שבועות, וביום ה- 50, חג השבועות, אנו מגיעים למעמד הר סיני ומקבלים תורה. וכך גם בשמיטה וביובל, אנו סופרים 49 שנים, המתחלקים לקבוצות של 7 שנות שמיטה, והשנה ה- 50 היא שנת היובל.

הכלי יקר מוסיף ומוצא נקודת דמיון נוספת בין היובל ומעמד הר סיני, שכשם שביובל תוקעים בשופר לבשר דרור לכל העבדים והקרקעות, כך מתן תורה הוא "זמן משיכת היובל לקרוא דרור וחופשי לכל ישראל, חירות על הלוחות".

יש אנשים שקבלת התורה בשבילם היא כפיית הר כגיגית. הם מסתכלים על המציאות מהצד הגשמי החיצוני שלה, ולכן נדמה להם שהתורה ומצוותיה אינם מתאימים להם, והחיבור אליה הוא חיבור כפוי וזר. אך האמת היא, כפי שהבינו ישראל בשעה שצעקו מבחירה: "נעשה ונשמע", שהתורה מתאימה לנו, כי היא מתאימה לעיקר מהותנו, לנשמתנו האלוקית. וכפי שאמרו חז"ל: "חרות על הלוחות – חירות על הלוחות", שהתורה מוציאה אותנו לחירות. (המהר"ל מוסיף ומבאר, שגם כפיית ההר כגיגית לא הייתה כפייה, אלא חלק מהתהליך שהעיד על כך שהתורה מתאימה לישראל ואכמ"ל).

כדברי רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חפשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו, חלקי ה' אמרה נפשי".

מטבע הדברים, מי שקבלת התורה בשבילו היא תהליך של כפייה חיצונית, ירצה לברוח ולהתנער מהעניין, שהרי אדם לא אוהב שכופים עליו. זה חלק מהשורש הרוחני לחטא העגל, כשחטאו מיד אחרי מעמד הר סיני. עניין זה מתבטא בזוהמת הגוף, כי אדם שמרגיש שהתורה נכפתה עליו, הוא אדם שרואה בגוף את עיקר מהותו, ולכן גופו נשאר ירוד וטמא. לכן, בחטא העגל שבה זוהמת הגוף לישראל (גמרא ע"ז).  התיקון לאותו חטא יבוא כשנפנים שהנשמה היא עיקר מהותינו והגוף טפל לה, ממילא עבודת ה' היא החירות האמיתית, ואז נתרומם ונזדכך ותפסיק זוהמת גופינו.

כידוע, בכל חג מאיר מחדש המאורע הקדמון שקרה באותו חג. אמור מעתה, שספירת העומר הוא הזמן שבו אנו עוברים תהליך פנימי לקראת יציאתנו לחירות פנימית בחג מתן תורה. לפיכך, רבי מנדלי מרימנוב, העביר את תלמידיו במסלול של בחירה מחדש בתורה, כדי שיפנימו שהיא החירות האמיתית, וכשזכו לכך פסקה זוהמתן.  

ויהי רצון שנזכה גם אנו לעלות ולהזדכך בימי הספירה, עד שנחוש בחג השבועות שהתורה מבטאת את חרותינו, והיא החופש להמריא אל על!