פסקת ההתגברות - אינטרס יהודי

רצף של פסיקות מקוממות של בית המשפט בשנים האחרונות היו בסתירה מוחלטת לרצון רובו של העם ולנבחריו בכנסת

יהודה ולד , כ"ב באייר תשע"ח

יהודה ולד
יהודה ולד
צילום: הלל מאיר

פסקת ההתגברות הנמצאת על שולחן הממשלה היא הזדמנות היסטורית לתיקון המציאות המעוותת בשנים האחרונות בה בית המשפט העליון מושל במדינה במקום נבחרי הציבור בכנסת. 

בעוד השיח התקשורתי עסוק בעיקר בסוגיית המסתננים ופסיקות בגץ הקשורות להתיישבות ולבטחון המדינה. חשוב לציין שפסקת ההתגברות תיתן מענה הכרחי גם בעבור סוגיות דת ומדינה רבות הנמצאות על הפרק. גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר בראיון לעיתון גלובס: "בג"ץ התערב במיוחד בהחלטות שנגעו להחלטות ממשלה בנושאי דת ומדינה והחליש את מעמדם של מוסדות הדת האורתודוכסית...שיעור ההתערבות בנושאי דת ומדינה גבוה פי שלושה מאשר התערבות בכל תחום אחר..."

רצף של פסיקות מקוממות של בית המשפט בשנים האחרונות בתחומי דת ומדינה היו בסתירה מוחלטת לרצון רובו של העם ולנבחריו בכנסת.

ניקח לדוגמא את פסק הדין שהתקבל ברוב של שישה שופטים מול שלושה בו קבע בג"ץ כי החוק שהתקבל לפני כעשור, שמאפשר לתלמידי ישיבות שתורתם אומנתם לדחות את גיוסם עד לקבלת פטור מלא מגיוס, אינו חוקתי, וכי הכנסת לא תוכל להאריך את תוקפו במתכונתו הנוכחית. החלטה זו הכניסה מערכת שלימה לסחרור בניסיון נואש למצוא דרך לשמור על האיזונים החשובים בין הציבור החרדי למדינה, ולהגיע להסכמות ביחס לגיוס בחורי ישיבות

בפסיקתה האחרונה כנשיאת בית המשפט העליון דחתה השופטת מרים נאור את הבקשה לדיון נוסף בבג"ץ המרכולים. בעקבות זאת אושר למעשה פסק הדין שקבע כי מרכולים ימשיכו להיות פתוחים גם ביום המנוחה. מהלך שגרם שוב סערה ציבורית גדולה סביב חוק המרכולים המדובר.

גם בנושא הכשרות החליטו השופטים ללכת ראש בראש עם הרבנות הראשית והרכב של שופטי בית המשפט העליון בשבתם כבג"צ קבעו כי בית עסק רשאי להציג את עצמו כ'מפוקח', גם ללא תעודת כשרות מהרבנות הראשית לישראל.

למרות מיעוטם הזניח במדינת ישראל והסכנה בהכרה רשמית בזרם הרפורמי, החליט בית המשפט העליון להורות למשרד הדתות לאפשר למתגיירים רפורמים לטבול במקוואות עם "בית דין" רפורמי. בכך קיבל בית המשפט את ערעור התנועות הרפורמיות בישראל שעתרו נגד משרד הדתות והמועצה הדתית בבאר שבע.

והיו החלטות בנושא תקצוב 'רבנים' רפורמים כרבני ישובים, עיכוב מינוי הרבצ"ר הרב אייל קרים בשל התבטאויותיו ועוד.

בימים אלו מונחות לפתחו של בג"ץ סוגיות רבות נוספות המעצבות את זהותה היהודית של מדינת ישראל כגון הדרישה להכרה בגיור הזרמים הלא אורתודוקסיים בישראל לצורך חוק השבות, דרישה לאפשר הכנסת ספר תורה לנשות הכותל ברחבת הכותל המרכזית והקצאת רחבה לרפורמים בכותל, דרישה לפתיחת תחבורה ציבורית בשבת ,דרישה להשוות את מעמדם של זוגות חד-מיניים לזוגות רגילים בנוגע לאימוץ ילדים ועוד .

הסדרת מעמדו של בית המשפט העליון וחיזוק מעמדה של הכנסת המחוקקת המייצגת את רצונו של העם, יחזיר את השלטון משליטת ארגוני השמאל והליברלים החילונים הקיצוניים הפועלים בשירות בג"צ להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, לידי נציגי עם ישראל בכנסת שרובו רוצה מדינה יהודית חזקה.

פסקת ההתגברות זה צו השעה.