בשבח מעלת האחדות
בשבח מעלת האחדות

בע"ה מחר יום חמישי כ"ה אייר עתידים להתכנס רבני הציונות הדתית התורנית בירושלים במלאת 70 שנה לקום המדינה ובמלאת 51 שנה לשחרור ירושלים להודות לה' על הניסים והישועות שעשה עמנו בדורנו.

(זו הפעם השנייה אחרי הכנס הגדול שהיה לפני 6 שנים באייר תשע"ב, שבו בין המשתתפים והמברכים היו זקני הרבנים דאז, הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל והרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל).

אין צורך להאריך במילים על חשיבות ומעלת האחדות בעם ישראל ובפרט אצל תלמידי חכמים נושאי התורה שהם הלב של עם ישראל שהרי על ידי האחדות מתעלים לכח הרבים, וכח הרבים הוא לאין שיעור לעומת כח היחיד וכפי שמופיע בפרשתנו (בחקתי) על הפסוק 'ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו" ורש"י ביאר על פי חז"ל: "וכי כך הוא החשבון? וכו' אלא אינם דומים מועטים העושים את התורה לרבים העושים את התורה".

רק כשהתקיים בעם ישראל "ויחן ישראל כנגד ההר" וכדברי חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד" רק אז זכו לקבלת התורה, להופעת ה' לישראל. כאשר ישראל מאוחדים, וזה מתחיל בתלמידי חכמים, הם חוזרים לשורש האחדותי של 'גוי אחד בארץ', כח הפרטים בישראל נובע מהכלל, מכח כנסת ישראל וככל שהאחדות גדולה ומקיפה יותר כך ישראל חוזרים להיות עם אחד לה' אחד.

וזה מתאים בדיוק לימים אלו, הימים שלפני מתן תורה ימים שבהם נדרשים אנו  להרבות באחדות ובאהבת ישראל. הימים שלפני 'יום ירושלים' בו זכינו לשחרור עיר הקודש ומקום המקדש. וכפי שמובא בשם הזוהר שדווקא בארץ ישראל עם ישראל הופך להיות 'גוי אחד בארץ' והיכן? בירושלים שהיא המחברת את עם ישראל להיות עם אחד. 'העיר שחוברה לה יחדיו' וכדרשת חז"ל שהופכת את כל ישראל להיות חברים להיות 'אחד'.האחדות אינה טשטוש הגוונים והדעות השונות בקרב תלמידי החכמים המרבים שלום בעולם, אלא גילוי הצד העמוק הפנימי המשותף הבריח התיכון המבריח מקצה לקצה ומאחד את כל הפרטים לכלל אחד

האחדות אינה טשטוש הגוונים והדעות השונות בקרב תלמידי החכמים המרבים שלום בעולם, אלא גילוי הצד העמוק הפנימי המשותף הבריח התיכון המבריח מקצה לקצה ומאחד את כל הפרטים לכלל אחד. יחד עם ההבדלים השונים שישנם והדעות השונות שישנם בין תלמידי חכמים, מעבר לכל חילוקי דעות יש עומק פנימי משותף שמאחד אותנו לכלל אחד. וזהו כח הציבור, כח המניין בישראל שרק בעשרה מישראל שורה קדושה. כל פרט מביא עמו אור מיוחד אך רק בהיקבץ הפרטים לכלל עשרה מישראל שורה עליהם השכינה עד ליכולת לומר 'קדושה'. 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' ואין קדושה בפחות מעשרה.

"כינוס של צדיקים נאה להם ונאה לעולם" (סנהדרין פ"ח מ"ה) בעצם הכינוס עוד לפני שמקבלים החלטות (כמבואר בחסידות בהרחבה שעצם כינוס של תלמידי חכמים ויראים כבר מביא ברכה בעצם ההתוועדות) כי עצם המפגש של תלמידי חכמים החפצים בריבוי תורה בעם ישראל ובעשייה למען גאולת ישראל כבר גורם שינתן כח גדול לפרטים מתוך האידיאל הגדול האחדותי המחבר אותם. וצריכים אנו לזכור מה מאחד ומחבר אותנו מעל כל ההבדלים וזה דורש מעמנו להתעלות ולהתרומם למבט גבוה ולזכור שכולנו על פי רבותינו רואים בדור זה 'עין עין בשוב ה' ציון' בהופעת ד' על ציון לגאול את עמו, רואים בשוב ד' שכינתו לציון ומכח זה הארת התורה בארץ ישראל היא בהארה כללית וגדולה יותר מדורות הקודמים.

היו ששאלו למה דווקא 'רבני ציונות דתית' למה לא כל רבני ישראל, אכן זה האידיאל הגדול שכל רבני ישראל יהיו סביב שולחן אחד, ולהגיע ליעד הגדול של קיבוץ חכמי ישראל ויכולת הקמת הסנהדרין. אך כל אחד יודע שהדרך להגיע לדברים הגדולים מתחילה בצעדים ראשוניים ובסיסיים קודם לכן. ולפני האידיאל הגדול של אחדות כל רבני ישראל, נתאחד ראשית לכל אנחנו בתוכנו, תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל, תלמידי מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, תלמידי הרב חרל"פ והרב הנזיר, תלמידי הרב סולובצ'יק, תלמידי רבותינו הרב שפירא והרב אליהו, הרב ישראלי והרב גורן, תלמידי הרב משאש והרב קאפח והרב גץ והרב יהודה אשכנזי (מניטו), תלמידי הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל ותלמידי הרב הדרי (שנתעלה לגנזי מרומים לפני שבועיים והקים דור של תלמידי חכמים ובני תורה של ארץ ישראל) וכל מי שקשורים למבט המיוחד הזה של ראיית דורנו  כדור הגאולה. וכשנהיה אנחנו מאוחדים נוכל להתקדם לשלב של אחדות כל רבני ישראל ואחדות עם ישראל כולו.

"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", מתקיים דווקא על ידי ריבוי הגוונים שיש בעם ישראל. וכשכל גוון מאיר בשיא כוחו, אז יכולים כל הגוונים יחדיו להתאחד לאבוקה אחת גדולה. והדרך שלנו, דרך תורת ארץ ישראל שייסדו רבותינו, עדיין לא קיבלה את מקומה הראוי בעולם התורה בישראל. ויש עוד מקום לחזקה ולרוממה ולהעצימה, וכיצד כוחה יעלה? דווקא על ידי אחדות המחנה.

לעיתים בימי השגרה בשל ריבוי הדעות והגוונים שיש בתוך הציונות הדתית,  לא תמיד זוכרים אנו את המאחד העמוק המשותף בינינו, וכנס אחדות זה מזכיר לנו את המאחד והמשותף שהוא הרבה יותר מההבדלים בינינו והוא האידיאל הגדול של הארת התורה בישראל במדינת ישראל, לקרב את עם ישראל לאבינו שבשמים, לחבר בין קודש לחול בין קדושה למלכות ולהאיר את כל מערכות המדינה לאורה של תורה.

נזכה שכנס זה יביא בע"ה לחיזוק בדרך התורה הגואלת, דרך מרן הרב קוק זצ"ל, להרים את 'דגל ירושלים' כפי שקרא בזמנו בקול גדול ולהאיר את הקודש על מרחבי החיים של מדינת ישראל.

ומתוך כנס זה שכבר מביא אחדות גדולה בין גוונים שונים של תלמידי חכמים וסגנונות שונים בתוך הציונות הדתית, נזכה להרים קרנה של תורת ארץ ישראל, ולקדש שם שמים ולהמשיך לפעול עם א-ל למען גאולתינו השלמה. להמשיך יחד לאתגרים הגדולים של הרמת עם ישראל לתורתו ולערכיו, ולהמשיך במגמת האחדות עד לאחדותם של כל רבני וחכמי ישראל וכל עם ישראל כולו להיותו 'גוי אחד' בארץ למען הופעת השכינה בישראל כימי קדם.