גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון

יהודית אפרתי , כ"ד באייר תשע"ח

יהודית אפרתי
יהודית אפרתי
צילום: עצמי

אבק הדרכים החל אט-אט לשקוע ושיירות העולים הדלות הגיעו למחוז חפצם. 

הימים, ימי שיבת ציון. ימים של אמונה בדברי הנביאים.

לאחר כלות נבואת ירמיהו שניבא שיבואו על הארץ שבעים שנות גלות העם החל לשוב אל ארצו מפרס הרחוקה.

גם אז לא כל העם עלה, למיעוט העולים המונהג בידי ששבצר וזרובבל אחריו היו גם שיקולים כלכליים. אבל היה ברור שלאחר שהעם שילם את חובו על חטאי בין אדם לחברו ובין אדם למקום בתקופת בית המקדש הראשון, הוא יזכה לגאולה. שבעים שנות הגלות הם כנגד שנות שמיטה שלא נשמרו, כך אומרים לנו רבותינו האמוראים.

כורש מלך פרס, שהוא משיח ה' לפי דברי עזרא הסופר, מכריז שמתוקף זכותו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטתו יוקם בית המקדש השני על חורבות הבית הראשון והעיר ירושלים תיבנה מחדש, כאן בארץ ישראל.

ראשוני העולים התמודדו עם קשיים כלכליים ועם הפרעות רבות מצד הגויים, צרי יהודה, כאן בארץ ישראל. למרות הכל, טיפין טיפין המשיכו בבניה ובעשיה תוך אמונה בדברי הנביא חגי ש"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".

לעיתים חלו הפסקות בבניה מטעם ממלכת פרס וניתן היה לחשוב שזהו, אין יותר סיכוי לתקומת עם ישראל בארצו מכיוון שלא תמיד נראתה יד ה' באופן ברור. אך האמת היא שהתהליך היה ברור והכיוון ניכר.

כשצצו קשיים בבניה והעולים הבינו שזהו אות מה' שיש לעצור את הבניה והעשיה הסבירו להם הנביאים שהדבר שניתן ללמוד מכאן הוא שעליהם להשתדל עוד יותר ולא לסגת. הקשיים מצביעים על צורך להגביר את ההשתדלות והמאמצים. 

גם היום, ניתן להתמקד בשלילה ולומר שמדינת ישראל בכלל וירושלים בפרט אינם חזון הנביאים, שרבים בה חילולי השבת והתרבות אינה תמיד חיובית. ואכן יש בביקורת זו היבט אמיתי וחשוב.

אולם, יחד עם הביקורת, כמה מתבקש מאיתנו להתמקד באור שבתהליך שיבת ציון הנוכחית, ולהפנים שגם כאשר יש בעיות הן מעידות כמו אז בימי עזרא, על הנדרש לתיקון, ולא מיועדות לרפות את ידינו או לכפור בגאולה כולה. 

לקראת יום ירושלים ה-51, כאשר מדינות זרות מתחילות להכיר במעמדה הלאומי של העיר ירושלים ובראש ארה"ב עומד מעין כורש מודרני, יש לחשוב על אפשרויות התיקון הרבות שיש לעשות במציאות, אך מתוך ראיה רחבה ואופטימית, הכוללת בתוכה שמחה גדולה בגאולת ישראל בידי השם, לצד כל מה שזקוק לתיקון.

כמה חשובה לנו ראיית הטוב שבמציאות, ללכת בעקבות דברי הנביאים ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתנו גם כאשר ישנם קשיים והמציאות אינה נראית מושלמת. דוקא אנו, אנשים ונשים שכל כך אכפת להם מעם ישראל, וחשים ביקורת תדירה על מה שצריך תיקון, עלינו מוטלת החובה להתמקד בעת זו באור ולא בחושך, ולומר הלל בפה מלא ביום ירושלים הבא עלינו לטובה, ולכלול בהלל זה את התורה, החסד, ההארה האלוקית, הקיימת במדינתנו.

הדברים נכתבו לזכרו של הרב הדרי, שהיווה דוגמה כיצד ניתן לחוש את דברי הנביאים ולהזדהות עימם, ולא רק לעסוק בהם.