ירו-שלם - ראו את השלם

דבר תורה קצר לפרשת בחוקותי ויום ירושלים

הרב חגי לונדין , כ"ה באייר תשע"ח

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

פרשת בחוקותי היא הפרשה החותמת את ספר ויקרא. בסופה של הפרשה, העוסקת בהשלכות של ההליכה ואי-ההליכה בחוקי ה', התורה 'נזכרת' בפרשיית ההקדשות (כיצד אדם מקדיש מהונו לבית המקדש), פרשייה שלכאורה הייתה אמורה להיות בתחילת ספר ויקרא בזמן העיסוק בקורבנות. מדוע פרשיית ההקדשות מופיע דווקא כאן? 

ספר ויקרא עוסק בעולם המוכר לנו - עולם בו אנו נופלים, קמים, שמחים, עצובים, ימי חול, שבתות וחגים - זמנים שונים בחיי האדם שלכל אחד מהם מותאם קרבן מיוחד; דרך מיוחדת להתקרב אל ה'.

אולם בסופו של הספר אנו לומדים על עולם חדש ומופלא - עולם ההקדשות! עולם שלם של יזמות של קדושה. עולם הבנוי על הרצון הטוב של בני האדם. עולם של שלמות.

אנו לא רק נאמנים לחוקים של ה' אלא גם יוצרים חוקים בעצמנו: אדם מקדיש את כספו, ביתו, שדהו - למען בית המקדש. אנו מתקרבים אל ה' מיוזמתנו כי אנו רוצים לגעת בשלמות.

יום ירושלים הוא יום בו אנו מציינים עידן חדש. אנו לא רק שורדים בארץ ישראל ומצייתים לחוקי ההיסטוריה - אלא אנו יוצרים היסטוריה חדשה. אנו מתרוממים למקום שהוא מעל החוקים, לירושלים שעליה נאמר 'לעולם לא אמר אדם צר לי המקום'. למקום בו אנו רואים את השלמות: ירו-שלם ('ראו את השלם'). האדם קרוי לא רק להסתפק בעולם הזה, אלא להתרומם להקדש, לגעת בשלמות, באורו של עולם.



טוען....