קצב של צב

הרב חגי לונדין , י' בסיון תשע"ח

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

פרשת נשא עוסקת הרבה בנשיאים. הנשיאים הם אנשים שתפקידם אינם לשפוט את העם, הם גם לא שוטרים. הנשיאים הם המנהיגים של השבט ותפקידם לנשא, לרומם את הציבור. הם משקפים את הדופק הציבורי ואמורים לרומם אותו.

איך מרוממים את הציבור? בהבאת קורבנות. התורה מקדישה עשרות פסוקים לקורבנות הנשיאים שכולם לכאורה נראים אותו דבר. הם לא מקריבים קרבן אישי, ייחודי. הם מבטאים שייכות ונאמנות למסגרת הלאומית שבה כולם שותפים.

הקרבן המרכזי שמביאים הנשיאים הן עגלות-צב ופרים שיסחבו את העגלות. עגלות-צב הן עגלות בעלות כיסוי מעליהן. פרים הם בעלי חיים מלאי כוח שמסוגלים לסחוב משאות כבדים. יש דרכים שונות לשאת את הקודש, את הקרבן. יש באמצעות מגע ישיר, קליל, על הכתף - כפי שעושים הלווים בתחילת הפרשה, ויש באמצעות מתווך, עגלה. מכשיר שמשמש אמצעי עקיף כדי לשאת עליו דברים. בהנהגת ציבור חשוב להבין שהדרך המובילה למשכן מגיעה לפעמים באופן עקיף. באמצעות  עגלות כבדות בעלות כיסוי; התנהלות איטית שמסובבת הרבה שיקולים שלא תמיד נגלים לעין; כמו צב. 

בכל רגע נתון בחיי האדם, בפרט ובכלל, בקלות ובקושי, במהירות ובאיטיות - תמיד ישנה קירבה אל ה'. תמיד ניתן לנשא ולרומם.



טוען....